"השומרוני הטוב" מקורו במשל מהברית החדשה, בבשורת לוקס. משלים הם סיפורים קצרים עם מוסר. המשל מתאר איש פצוע בצד הדרך. עבר שם כהן ולא עזר, עבר לוי ולא עזר, ואחר כך עצר שומרוני ועזר לו. השומרוני חבש את פצעיו, השקה אותו, הביאו לפונדק (בית הארחה) ושילם עבור שהותו. המשל מדגיש שאכפתיות וראיית האדם כבני אדם חשובות יותר לשיוך קבוצתי.
יש המפרשים אחרת את דמות השומרוני. שמריהו טלמון הציע שהמשל עשוי להתכוון ל"ישראלי טוב". פירוש זה פחות נפוץ מההבנה המסורתית.
ביהדות ישנה מצווה דומה: "לא תעמוד על דם רעך", כלומר חובה לעזור למי שבסכנה. המשל הנוצרי קשור גם לסביבת ירושלים ולדרך ליריחו, שם עברו לעתים כהנים ולויים. יש הנהגות והגדרות הלכתיות על חובת קבורת "מת מצווה", אדם שמתו ולא נמצא מי שיטפל בגופתו, וקיימת מחלוקת הלכתית על מי יכול להיטמא (להתלכלך טקסית) עקב מגע במת.
בישראל חוק "לא תעמוד על דם רעך" (1998) מחייב הושטת עזרה במקרים של צרה. במדינות נוספות קיימים "חוקי השומרוני הטוב" (Good Samaritan laws). חוקים אלה מגנים על מי שמושיט עזרה מפני תביעות, כדי לעודד אנשים לסייע בלי לחשוש מתביעה.
המושג הפך לסמל לאדם שעוזר במהירות וללא ציפייה לתמורה. המשל השפיע על ציור, פיסול, ספרות, קולנוע ועוד, ונותר דימוי חזק של חמלה ואחריות כלפי הזולת.
"השומרוני הטוב" הוא סיפור מהברית החדשה, בבשורת לוקס. משלים (סיפור עם מוסר) מראים מה נכון לעשות. בסיפור נמצא אדם פצוע בצד הדרך. כהן (איש דת) עבר ולא עזר. לוי (קבוצה דתית אחרת) עבר ולא עזר. אחר כך עצר שומרוני (אדם משומרון) ועזר לו. הוא חבש את הפצעים, נתן מים והביאו לבית הארחה ושילם על שהותו.
המסקנה: חשוב לעזור לאנשים אחרים, גם אם הם זרים.
ביהדות יש משפט שאומר "לא תעמוד על דם רעך". זה אומר שאסור לעמוד בצד כשמישהו בסכנה. יש גם כללים על טיפולים במתים וקבורתם, כדי לכבד את המת.
בישראל יש חוק משנת 1998 שמחייב עזרה בעת צרה. במדינות אחרות יש "חוקי השומרוני הטוב". חוקים אלה מגנים על מי שעוזר, כדי שאנשים לא יחששו לעזור.
הביטוי משמש לתאר אנשים שעוזרים מבלי לצפות לתמורה. הוא מופיע בציורים, בספרים ובסרטים.
תגובות גולשים