השם של גאורגיה

השם "גאורגיה" מגיע ביוונית מהמילה גֶאוֹרג (Γεωργ), שמשמעותה איכר או אדמה חקלאית. בצורות אחרות בעולם השם הגיע דרך ערבית ופרסית: בגורמים אלה מופיעים שמות כמו גוּרג' ו-גוּרג'י (בפרסית), שמקושרים במקורם לעיסוק חקלאי. מהשם הפרסי נוצרו גם הצורות בטורקית וברוסית (כמו Gürcü ו-Грузин), ולשם המדינה יש וריאנטים שונים בשפות העולם (גאורגיה, גרוזיה, גורג'יסטן ועוד).

הפרובינציה ההיסטורית החשובה ביותר בגאורגיה הייתה כארתלי (Kartli), שנודעה גם בשם איבריה. איבריה הוא שם שהופיע אצל גאוגרפים עתיקים, ונראה כי יש חוסר בהירות לגבי הקשר בינה לבין האיברים של הקווקז.

יש כמה הסברים אפשריים לשמות: חלק מייחסים זאת לגיאורגי הקדוש (Patron Saint גיאורגי), ואחרים לקשר לפרסית "גּוּרג" שייתכן שפירושה זאב. יש גם גישות שמקשרות את השם לשורשים לשוניים עתיקים שפירושם הרים. רוב התאוריות האלה לא הוכחו באופן חד־משמעי.

בימי הביניים כונו התושבים בעברית 'איברים' או 'גאורגים'. בתקופת השלטון העות'מאני בארץ קיבלו השם 'גורג'ים', ובמאה ה-19 והמוקדמת של המאה ה-20 דובר גם על עליית הגורג'ים ושכונת הגורג'ים בירושלים. עד שנות ה-70 נהוג היה לקרוא למדינה גם "גאורגיה" או "גורג'יה". לאחר גל ההגירה מברית המועצות כונה המקום לעתים קרובות "גרוזיה" (מהשם הרוסי). ב-2005 ביקש שגריר גאורגיה בישראל, לאשה ז'ווניה, שעושים שימוש ב"גרוזיה" לעבור חזרה לשם "גאורגיה". שתי סיבות שהובאו לכך הן רצון להדגיש את עצמאותה של המדינה ורצון לחזק את הקשר לקהילות גאורגיות ישנות בארץ, כמו קהילת מנזר עמק המצלבה, שבה התגורר במאה ה-11 המשורר שותא רוסתוולי, מחבר האפוס הלאומי "עוטה עור הנמר".

הגאורגים קוראים לעצמם "כּארתבֶלֶבּי" (ქართველები). את ארצם הם קוראים "סַכּარტבֶלוֹ" (საქართველო), ואת שפתם "כּארתוּלי" (ქართული). במיתולוגיה המסורתית מוזכר מנהיג בשם כרתלוס, שנחשב אבי האומה. מחקר היסטורי מצביע על כך שהצורות הפונטיות של השם כרתלי והנגזרות שלו התייצבו במקורות מהמאה ה-11, וכי השם קשור לשם המקום כארתלי/סכרתוולו וניתן לתושב המקום השם כַּרתבֶלי.

השם גאורגיה הגיע מהיוונית: גֶאוֹרג (Γεωργ), שמשמעותו איכר או אדמה חקלאית. בשפות אחרות קוראים לה שמות אחרים, כמו גרוזיה ברוסית ו-גורס'י בפרסית. (פרסית היא שפה מדינה שנמצאת כיום באיראן.)

בעבר קראו לעם ולעיר בשמות כמו איברים וגאורגים. אחרי עליות מברית המועצות, רבים קראו למדינה "גרוזיה". ב-2005 ביקש שגריר גאורגיה להשתמש בשם "גאורגיה" כדי להראות עצמאות ולחבר לקהילות גאורגיות ישנות בארץ. דוגמה כזאת היא מנזר עמק המצלבה (מנזר הוא בית תפילה בו גרים נזירים), שבו התגורר במאה ה-11 המשורר שותא רוסתוולי, שכתב את האפוס הלאומי "עוטה עור הנמר".

הגאורגים קוראים לעצמם "כּארתבֶלֶבּי". את ארצם הם קוראים "סַכּארתבֶלוֹ". את שפתם הם קוראים "כּארתוּלי". לפי סיפורים עתיקים, כרתלוס היה מנהיג קדום שנחשב לאבי העם. חוקרים אומרים שהשמות האלה נוצרו לפני מאות שנים והם קשורים במקום שנקרא כארתלי.