ה"השעיית הספק" הוא מושג בספרות, בתיאטרון ובתסריטאות. המשמעות: לקבל ברצון במהלך קריאה או צפייה פרטים לא סבירים או בלתי מציאותיים, כדי להנות מהסיפור. המונח נטבע על ידי המשורר סמואל טיילור קולרידג'. השימוש בו נפוץ בסוגות כמו סוריאליזם (אמנות שנראית חלומית ומוזרה), פנטזיה ומדע בדיוני.
ג'.ר.ר. טולקין הרחיב את הפנטזיה בכך שיצר עולמות מלאים בחוקים, עמים ושפות. הוא טען שלא תמיד נכון לקרוא לתגובה של הקורא "השעיית ספק"; המתרחש יכול להיראות כמו הקמת מערכת אמונות משנית.
בסופר מרדכי חלמיש מופיעות ארבע טכניקות עיקריות להשעיית הספק:
1. ריאליזציה טכנית - פירוט טכני על דברים לא טבעיים. פרטים כמו גובה, צורת אצבעות או צבעים נותנים תחושת אותנטיות ליצירה.
2. הצמדה לריאליה - שילוב אירועים יומיומיים עם הבדיה. לדוגמה, לתאר משב רוח ועץ שנע לפני שמתארים חללית נוחתת, ולקשר את הבדיה למציאות יומיומית.
3. הרחבה רגשית - תיאור תחושות הדמויות לעומק. כשהקורא מרגיש את הפחד או התדהמה, קשה לו להתמקד בשאלות של סבירות.
4. הכרזת הספק - הכרה מפורשת בספק בתוך הטקסט. הסופר מציין שהדמויות לא האמינו למראה עיניהן, וזה מעניק לאירוע משקל ואמינות.
טכניקות אלה עוזרות לקורא לקבל אירועים בלתי רגילים כחלק מהסיפור, מבלי להשקיע מדי בשאלות של הגיון או מציאות.
ה"השעיית הספק" פירושה להסכים לזמן קצר שלא לשאול אם משהו בסיפור אמיתי. כך אפשר ליהנות מדברים מוזרים בלי להתבלבל. המילה הומצאה על ידי סמואל טיילור קולרידג'.
המחבר טולקין בנה עולמות שלמים בספריו. הוא חשב שלפעמים כדאי לקבל את העולמות האלה כפי שהן.
יש כמה דרכים שכותבים משתמשים בהן:
- ריאליזציה טכנית: להוסיף פרטים מדויקים על דמות גדולה או מכונה. זה עושה אותן יותר אמיתיות.
- הצמדה לריאליה: לשלב דברים יומיומיים, כמו רוח או כלב שנובח, לפני דבר מוזר כמו חללית.
- הרחבה רגשית: לתאר איך האנשים מרגישים כדי שהקורא יבין ויקבל את המצב.
- הכרזת הספק: לכתוב שהדמויות לא האמינו למראה עיניהן. זה עוזר לקבל את הסיפור.
דרכים אלה מקלות על הקוראים להאמין בדברים מדהימים בסיפורים.
תגובות גולשים