מכלי רכב מנועיים בדלק הם דוגמה להשפעה חיצונית שלילית: זיהום האוויר יוצר עלויות שהחברה כולה סופגת, אך היצרנים והנהגים לא תמיד משלמים עליהן.
השפעה חיצונית (Externality) היא עלות או תועלת שנגרמת מעסקה כלכלית ומוטלת על אנשים או חברות שלא היו מעורבים בה. כלומר, מקבל ההחלטה לא משלם או לא מרוויח את כל העלויות או התועלות של מעשיו. כתוצאה מזה, בשוק חופשי הצריכה או הייצור עשויים להיות נמוכים מדי או גבוהים מדי מנקודת מבט חברתית.
השפעות חיצוניות מייצרות תוצאה לא אופטימלית לחברה. מי שסופג עלויות חיצוניות עושה זאת בלי רצון, ואילו הנהנים מתועלות חיצוניות מקבלים אותן בחופשיות. זה יכול להפוך לבעיה אתית או פוליטית, כמו במקרה של זכות לנשום אויר נקי. מצד שני, תועלות חיצוניות יכולות להיראות כמו “ארוחת ערב חינם” למקבלי התועלת, ולכן הם יתנגדו להסרת התרומה החיצונית.
כיוון שהערכה של עלויות ותועלות חיצוניות תלויה בערכים חברתיים, לעתים צריך תהליך דמוקרטי כדי לתת להן ערך כספי או מדיניות מתאימה.
השפעות חיצוניות מתחלקות לשניים: שליליות (עלויות) וחיוביות (תועלות). דוגמה לשלילית: זיהום מפחית את איכות החיים. דוגמה חיובית: חיסון מפחית את הסיכוי שחולים אחרים ידבקו.
ניתוח כלכלי משתמש בעקומות היצע וביקוש כדי להראות את ההשפעות. יש הפרדה בין העלות הפרטית השולית, מה שהמפיק ומשלם רואים כעלות לייצור יחידה נוספת, לבין העלות החברתית השולית, כל העלויות שהחברה כולה סופגת. באופן דומה אפשר להבדיל בין התועלת הפרטית לתועלת החברתית.
כשעלויות סביבתיות לא נלקחות בחשבון, מפעלים או צרכנים מייצרים יותר ממה שטוב לחברה. דוגמה: פליטת זיהום על ידי מפעל פלדה. העלות הפרטית השולית נמוכה מהעלות החברתית השולית, ולכן השוק החופשי נותן כמות גבוהה מדי של מוצר מזוהם. פתרונות שוק גרידא לא תמיד פותרים את הבעיה, כי מי שמפנים את העלות עלול להפוך ליקר ולא להתחרות.
פתרונות אפשריים: תקנה ממשלתית שמגבילה זיהום, מיסים פיגוביאניים (מיסים שמטרתם להקטין זיהום) או שיטות שיתופיות לתשלום עלויות.
כאשר יש תועלות חיצוניות, כמו בחיסונים, השוק מייצר פחות ממה שהחברה צריכה. מי מתחסן תורם גם לאחרים בהפחתת העברה. כדי להגביר כיסוי, הממשלה עשויה לסבסד חיסונים או לחייב אותם בחוק.
הקשר למוצרים ציבוריים: מוצרים שקשה למנוע מאנשים להשתמש בהם (כמו חלק מהתועלות של חיסון), מייצרים תועלות חיצוניות רבות והם לעתים דורשים פתרון קולקטיבי.
רונלד קואס טען שצדדים פרטיים יכולים לפעמים לדבר ולהגיע להסדר שיפתור השפעות חיצוניות, בלי התערבות ממשלתית. זאת בתנאי שזכויות הקניין מוגדרות היטב, מספר המעורבים קטן, ועלויות המשא ומתן נמוכות. אך במצבים עם עשרות או מאות נפגעים, משא ומתן כזה קשה ויקר. כמו כן קיימת בעיית ה"טרמפיסטים", מי שנהנה מהתוצאה בלי לשלם.
לכן, במקרים רבים יידרשו פתרונות קולקטיביים כמו רגולציה, מיסים או סבסוד. עם זאת, לעתים חוקים מקומיים, מנהגים או הסכמות קהילתיות כן מצליחים לפתור בעיות בלי צורך בשלטון מרכזי.
התמונה הרחבה היא שהשפעות חיצוניות מבליטות את המתח בין אינטרסים פרטיים לבין טובת הכלל, ומסמנות מתי יש צורך בתיאום ציבורי או בשינויים מוסדיים.
מכוניות ודלק מדגימות השפעה חיצונית שלילית. זיהום האוויר פוגע בכל האנשים, אך לא תמיד הנהגים משלמים על זה.
השפעה חיצונית היא תוצאה של פעולה שעוברת גם על אחרים. עלות היא כמה זה עולה. תועלת היא מה שמרוויחים. לפעמים מי עושה משהו לא משלם את כל העלות, או לא מקבל את כל ההטבה.
אם פעולה מזיקה לאחרים, החברה סופגת נזק. אם פעולה טובה לאחרים, הם יהנו בחינם. זה יכול להקשות על אנשים לקבל החלטות טובות בשביל כולם.
שלילית: מפעל שפולט עשן מזיק. זה מזיק לאנשים סביבו.
חיובית: מישהו שמקבל חיסון (חיסון = זריקה שמגנה מפני מחלות) יכול להגן גם על אחרים.
= למה זה בעיה?
בשוק רגיל אנשים קונים ומוכרים בלי לחשוב על כולם. אז לעתים עושים יותר מדי דברים מזיקים, או פחות מדי דברים טובים.
= מה אפשר לעשות?
לפעמים הממשלה קובעת חוקים או מסים כדי להקטין זיהום. לפעמים היא עוזרת לכסות על עלות חיסונים. במקרים מסוימים, אנשים יכולים לדבר ולהסכים ביניהם על פיצוי. זה עובד טוב רק כשהקבוצה קטנה והדוברים מסכימים.
במקומות אחרים, קהילות עשויות למצוא דרכים מסורתיות לטפל בבעיה בלי חוקים גדולים.
השורה התחתונה: כדאי לשים לב לא רק למה יוצר או הצרכן מרוויח, אלא גם איך המעשים שלהם משפיעים על כולם סביבם.
תגובות גולשים