התאוריה הנורדית טענה שמעמד גזעי עליון שייך לעמים מצפון אירופה. "נורד" פירושו: צפון. התאוריה הייתה פופולרית בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. כיום היא נחשבת לפסאודו-מדעית, כלומר, לא מדע אמיתי, וגזענית.
התאוריה בנתה מודל של שלושה תת־גזעים בתוך ה"גזע הקווקזי": נורדי, אלפיני וים-תיכוני. כל תת־גזע תואר לפי מראה חיצוני כמו צבע שיער, צבע עיניים וגובה. רבים השתמשו ב"אנתרופומטריה", מדידות גוף ומוח, כדי לטעון לקשרים בין צורה חיצונית לאופי או יכולת. המסקנות היו ספקולטיביות ולא מבוססות מדעית.
מקורות הרעיון כללו חשיבה על "הגזע הארי" והמחשבות של הוגים כמו ארתור דה גובינו. בלשנים ואנתרופולוגים אחרים קישרו את מקור הארים לצפון אירופה והדגישו תכונות נורדיות כגון שיער בהיר ועיניים פתוחות. מושגים כמו אינדו-אירופאים או ארים הופיעו בהקשר זה; מדובר בקבוצת שפות ולא בהכרח ב"גזע" ביולוגי.
במאה ה-20 הרעיונות שימשו מתומכים של אאוגניקה, ניסיון "לשפר" אוכלוסיות על ידי מדיניות גנטית, וכחומר בונה למדיניות הגירה, למשל בארצות הברית עם חוק ההגירה של 1924. מדענים ואקטיביסטים כמו מדיסון גרנט ניסחו טיעונים שהשפיעו על חקיקה ותרבות.
כותבים מאז העת העתיקה הבחינו בהבדלים בין צפון לדרום אירופה. טקיטוס, היסטוריון רומאי, העריץ את הגרמנים הבהירי עור. רעיונות כאלה הושבו בפעם המודרנית והביאו ליצירת דירוגים של "יופי" ו"טהרה" גזעית.
במאה ה-19 עלו רעיונות עליונות גזעית יחד עם המחקר על שפות והיסטוריה. ארתור דה גובינו והשפעות של בלשנים ואנתרופולוגים אחרים הדגישו את רעיון הארים. ויליאם ז. ריפלי פיתח את המודל התלת-חלקי של אירופה והשתמש במדידות ראש וגובה כדי לתמוך בסיווגים האלה.
ג'וזף דניקר הציע את המונח "נורדי" כקבוצה אתנית. רעיונות אלה הוגברו על ידי מחברים כמו ריפלי, שהפכו את הסיווג לפופולרי. היו גם קולות מבקרים, למשל ג'יספה סרג'י שטען שהים-תיכוניים הם בעלי תרבות עליונה.
בתחילת המאה ה-20 המחקר והאידאולוגיה חיזקו זו את זו. כמה מדענים גרמניים ואנגלים חיברו בין תאוריות אבולוציה ורעיון הנורדיות, וטענו שתכונות כמו יוזמה נוצרו בתנאי הצפון הקשים. רעיונות אלה אחזו גם בשיח על הגירה ועל סדר חברתי.
הנאצים שאבו השראה מרעיונות אלו. אלפרד רוזנברג והנס גונתר השפיעו על האידאולוגיה הנאצית. אדולף היטלר קרא חיבורים שתמכו בתאוריה והשתמש ברעיונות הגזע כדי להצדיק מדיניות גזעית ואאוגנית. רעיונות אלה תרמו למדיניות מפלגתית ולהפליה קשה שהגיעה לשיאים טראגיים בתקופת השלטון הנאצי.
לאחר מלחמת העולם השנייה התאוריה איבדה לגיטימציה ציבורית ומדעית. התקדמות בגנטיקה של אוכלוסיות הראתה שהחלוקות הגזעיות המוחלטות הללו אינן נכונות. אף על פי כן, נותרו להדים רעיוניים בקרב תנועות עליונות לבנה מסוימות.
התאוריה הנורדית אמרה שאנשים מצפון אירופה הם "טובים" יותר. "נורד" זה אומר: צפון. הרעיון היה פופולרי לפני מאה עד מאתיים שנה.
התיאוריה חילקה אירופה לשלוש קבוצות. הקבוצות היו: נורדים (שיער בהיר), אלפינים (בדרך כלל כהי שיער וקצת נמוכים) וים-תיכוניים (שיער כהה). הן תוארו לפי מראה בלבד.
האנשים שהאמינו בתאוריה השתמשו במדידות גוף כדי להראות הבדלים. מדידות כאלה נקראות אנתרופומטריה, מדידת הגוף.
חלק מהאנשים השתמשו ברעיונות האלה כדי למנוע מאחרים להגר למדינות. בארצות הברית חקיקה ב-1924 הגבילה הגירה מדרום וממזרח אירופה.
בגרמניה הנאצית השתמשו ברעיונות כדי להצדיק פגיעה באנשים אחרים. זה גרם להרבה רע ושברירי. אחרי מלחמת העולם השנייה רוב המדענים קבעו שהרעיון שגוי.
היום יודעים שמדענים טעו. גנטיקה, מחקר על תורשה, הראתה שאין חלוקה פשוטה כזאת בין אנשים.
תגובות גולשים