התזמורת נוסדה ב-1878 על ידי עיריית ניו יורק ובידי לאופולד דאמרוש. בתחילה קראו לה "האגודה הסימפונית של ניו יורק".
התזמורת זכתה לתמיכתו של אנדרו קרנגי, שבנה את קרנגי הול במיוחד למופעיה. קרנגי הול נפתח ב-1891.
הרפרטואר (היצירות שהם מנגנים) של הסימפונית כלל הרבה יצירות צרפתיות ורוסיות צבעוניות. זה העניק לה סגנון שונה מהאיחוד הפילהרמוני, שהתמחה יותר במוזיקה גרמנית.
לאופולד דאמרוש הנהיג את התזמורת, ולאחר מותו החל בנו וולטר דאמרוש לכהן כמנהל מוזיקלי (האחראי על בחירת התוכנית והניצוח).
ב-1903 עברה התזמורת ארגון מחדש ושמה שונה ל"תזמורת הסימפונית של ניו יורק". ב-1920 היא הייתה התזמורת האמריקאית הראשונה לצאת לסיור אירופי.
בשנת 1928 התמזגה עם האגודה הפילהרמונית. מהמיזוג נוצרה התזמורת הפילהרמונית-סימפונית של ניו יורק, ובהמשך הפילהרמונית של ניו יורק.
התזמורת הוקמה ב-1878 על ידי עיריית ניו יורק. המנהיג שלה היה לאופולד דאמרוש.
אנדרו קרנגי תמך בה. הוא בנה את קרנגי הול. האולם נפתח ב-1891.
תזמורת סימפונית (הרכב גדול של כלי נגינה) ניגנה יצירות צרפתיות ורוסיות. רפרטואר (היצירות שהם מנגנים) היה צבעוני ומיוחד.
לאופולד מת, ובנו וולטר לקח את תפקיד מנהל המוזיקה (המרכזי בתזמורת).
ב-1903 שינו את השם ל"תזמורת הסימפונית של ניו יורק". ב-1920 יצאה התזמורת לסיור ראשון באירופה.
ב-1928 היא הצטרפה לאגודה הפילהרמונית. יחד יצרו את התזמורת שהפכה בסופו של דבר לפילהרמונית של ניו יורק.
תגובות גולשים