תיקון ה-20 לחוקת ארצות הברית, שנקרא גם "תיקון הברווז הצולע", קבע מחדש מתי מתחילות וסיימות כהונות של הנשיא, סגן הנשיא והקונגרס. התיקון אושרר ב-23 בינואר 1933.
סעיף 1 קובע שהכהונה של הנשיא וסגנו תסתיים ותתחיל בצהרי 20 בינואר, וכהונות הסנאט והבית יסתיימו ויתחילו בצהרי 3 בינואר.
סעיף 2 קובע שהקונגרס יתכנס לפחות פעם בשנה, והמועד הרגיל לפתיחת המושב הוא בצהרי 3 בינואר, אלא אם חוק קובע אחרת.
סעיף 3 מסדיר מי יכהן כנשיא אם הנשיא הנבחר ימות או לא יוכל להיכנס לתפקיד בזמן. סגן הנשיא הנבחר יהפוך לנשיא או ישמש כנציב עד שייבחר או יוסמך נשיא.
סעיף 4 מאפשר לקונגרס לקבוע בחוק מה יעשו אם אנשים שממנו בית הנבחרים או הסנאט אמורים לבחור מתים.
סעיף 5 קובע שסעיפים 1 ו-2 ייכנסו לתוקף ב-15 באוקטובר שלאחר האישור.
סעיף 6 מגדיר שמתקן יהיה בלתי פעיל אם לא יאושר על ידי בתי המחוקקים של שלושת-רבעי המדינות בתוך שבע שנים.
התיקון קיצר את התקופה שבין הבחירות לנשיאות להשבעה. במקום המתנה מארבעה חודשים עד ה-4 במרץ, הושגה השבעה ב-20 בינואר. כך הופחת זמן ה"ברווז הצולע", מושב מוגבל של נבחרי המערכת הישנה לאחר הבחירות.
התיקון גם הזיז את מועד כינוס הקונגרס מדצמבר לינואר, וקבע מי יחליף את הנשיא במקרה של מוות או חוסר כשירות של הנשיא הנבחר. עוד אפשר לתקן חורים שנשארו אחרי התיקון ה-12 על ידי חקיקה רגילה של הקונגרס.
בעבר היה מרווח ארוך בין הבחירות בנובמבר לכניסה לתפקיד בחודש מרץ. זה קרה בגלל תקשורת ותחבורה איטיות, צורך באיסוף תוצאות ושליחתן לאלקטורים ולהודעה לנשיא הנבחר. בעיות אלה הפכו לפחות חשובות עם התקדמות הטכנולוגיה.
המרווח הזה גרם לבעיות ממשיות. דוגמה בולטת היא פרישת מדינות הדרום מהאיחוד בתחילת 1861, שאירעה אחרי בחירת לינקולן ושעדיין לא היה לנשיא כוח מלא להתערב. דוגמה מודרנית יותר היא תקופת המעבר ב-1933, כשפרנקלין רוזוולט נבחר בסוף 1932 אך נכנס לתפקיד רק שלושה וחצי חודשים אחר כך, ובמהלכם הנשיא היוצא פעל מעט נגד המשבר הכלכלי.
התיקון אושרר כדי לקצר את התקופה הזאת ולמנוע עיכובים בעתיד. עם זאת, הוא נכנס לתוקף בסדר הזמנים שנקבע, ולכן לא שינה את תאריך כניסתו של רוזוולט ב-1933.
תיקון ה-20 הוא שינוי בחוקה. השינוי נקרא גם "הברווז הצולע".
הוא קבע שנשיא ושראו יתחילו את עבודתם ב-20 בינואר. חברי הקונגרס יתחילו ב-3 בינואר. "כהונה" פירושה הזמן שבו אדם בתפקיד.
התיקון מונה כללים קצרים: מתי מסתיימת וכמה מתחילה כל כהונה, שעת פתיחת מושב הקונגרס, ומי יהיה נשיא אם הנשיא הנבחר ימות.
לפני התיקון המתינו חודשים רבים בין הבחירות לנשיא לבין תחילת עבודתו. זאת כי היו תקשורת ונסיעות איטיות.
התיקון קיצר את ההמתנה. כך הנשיא החדש יכול להתחיל לפעול מוקדם יותר.
בתקופות ישנות, המידע על תוצאות הבחירות הגיע לאט. כך היו עיכובים גדולים בהפעלה של הנשיא החדש.
דוגמה: ב-1861 היו בעיות פוליטיות חמורות בזמן ההמתנה. עוד דוגמה: ב-1933 רוזוולט נבחר ולמרות זאת נכנס לתפקיד רק אחרי כמה חודשים.
תגובות גולשים