התקופה האדוארדית

התקופה האדוארדית הייתה קשורה לשלטונו של אדוארד השביעי (1901, 1910), ולעיתים מרחיבים אותה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914.

המעמדות החברתיים בבריטניה הגיעו בשלב זה לשיא נראותם. יחד עם זאת עלה עניין בסוציאליזם (רעיון של שוויון וחלוקת משאבים) והתחזקה המודעות לזכויות נשים. המפלגה הליברלית חזרה לשלטון ב-1906 וקידמה רפורמות רווחה. תיעוש מהיר (גידול בתעשייה ובמפעלים) והצמיחה העסקית גרמו לשינויים כלכליים. קבוצות מוחלשות כמו משרתים, פועלים ונשים החלו לצבור כוח פוליטי.

התקופה המשיכה חלקית את המגמות הוויקטוריאניות, אך הושפע רבות מיבשת אירופה וה־Belle Époque ("העידן היפה" בצרפת). סגנון הארט נובו (Art Nouveau, סגנון אמנותי עם קווים גמישים) השפיע חזק. המעמד הגבוה פיתח תחביבי פנאי כמו ספורט, והאופנה השתנתה: בגדי נשים הפכו לצעירים ונוחים יותר, והמחוך (לבוש צמוד שסימן צורה) ירד במידה.

בתיאטרון נרשמה צמיחה של הדרמה החדשה. מחזאים בולטים כללו את ברנרד שו. עלה הביקוש להצגות מוזיקליות, והמודל הישן של שחקן/מנהל החל להיעלם.

פורסמו רומנים רבים, והתחילה הפרדה בין ספרות אינטלקטואלית לספרות פופולרית. שםיהם של ה.ג'. ולס, ג'וזף קונראד וא.מ. פורסטר מזוהים עם תקופה זו. בין העבודות הבולטות הייתה גם עבודתה של א.ס. בראדלי על שייקספיר מ-1904.

הכותרת מופיעה במקור אך לא מפורטים בה אירועים ספציפיים בטקסט המקורי.

התקופה האדוארדית קשורה למלך אדוארד השביעי. הוא שלט מ-1901 עד 1910.

החברה באנגליה הייתה מאוד מחולקת לשכבות. אבל אנשים התחילו לדאוג יותר לעניים. היו מאבקים כדי שנשים יקבלו זכות לבחור.

האופנה השתנתה לנוחה יותר. המחוך (בגד שהיה צמוד למותן) הפך לפחות נפוץ. סגנון הארט נובו הוא סגנון אמנות עם קווים מעוגלים.

עלו מחזות חדשים. היו גם הצגות שירה ומוזיקה רבות.

יצאו הרבה ספרים. בין הסופרים המוכרים היו ה.ג'. ולס וג'וזף קונראד.

במקור יש כותרת זו, אבל הטקסט המקורי לא מפרט אירועים נוספים.