נפילת הבסטיליה

נפילת הבסטיליה ב־14 ביולי 1789 היתה נקודת מפנה במהפכה הצרפתית. הבסטיליה, מבצר־כלא שסימל את סמכות המלוכה, נכבשה על ידי המון מהפכני. למרות שבבית הסוהר ישבו אז רק שבעה אסירים, האירוע שימש סימן לפתיחת מרד גלוי נגד המלך.

בזמנו של לואי ה־16 צרפת היתה במשבר כלכלי חמור. כדי לטפל בכך כונסה ב־5 במאי 1789 אספת המעמדות, גוף שמייצג את שלושת המעמדות: הכמורה, האצולה והמעמד השלישי (העם הפשוט). ב־12 ביוני נציגי המעמד השלישי הפרידו את עצמם וב־17 הכריזו על עצמם כ"אספה הלאומית". האצילים והכמורה הצטרפו בהדרגה, והאספה שינתה את שמה לאספה המכוננת הלאומית ב־9 ביולי, עם המטרה לנסח חוקה.

ב־11 ביולי פוטר ז'אק נקר, שר האוצר שהיה פופולרי בקרב העם. ב־12 ביולי החדשות הגיעו לפריז, וההמונים פרצו למחאה גדולה מול פאלה רויאל. רבים חשבו שהפיטורין הם סימן לכך שהמלוכה מתכוונת להשתמש בצבא כדי לדכא את המחאה.

המפגינים צעדו אל ארמון ורסאי ואל מרכזי השלטון. הם נתקלו ביחידות חיילים זרים ונוצרו עימותים אלימים. יחידות פרועות של פרשים ירו לעבר המון, וההמון הגיב. בעקבות זאת חלקים מהצבא המקומי הצטרפו לציבור, וההמונים הרגישו בטוחים יותר להמשיך במרד.

המורדים תפסו תחילה כלי נשק בבית האינוולידים (Hôtel des Invalides). הם צעדו לבסטיליה כדי להשיג אבק שריפה, חומר נפץ, כלומר אבקת שריפה (כמו אבק השריפה שבמבצרים). בבסטיליה היו כ־100 חיילים, כ־40 תותחים ומאגרי אבק שריפה בכמות גדולה, אך רק שבעה אסירים. ההמון דרש למסור את התחמושת. סביב השעה 13:30 הושלם פריצה אל המבצר, והתחולל קרב יריות. המושל, המרקיז דה לוניי, הכריז על הפסקת אש בשעה 17:00 ואז נכנע. כ־100 אנשים נהרגו במהלך הקרב, רובם מהמורדים. המושל נרגם וההמון כרת את ראשו והציבו אותו על כלונס.

אחרי הנפילה, תושבי פריז בנו בריקדות ברחובות והתחמשו בניסיון להגן על העיר. המלך ויתר על ניסיון להפחיד את האספה, הבטיח לחזור לפריז והחזיר את נקר לתפקידו. רבים מבין האריסטוקרטים החלו להגר מצרפת.

האירועים בפריז השפיעו על כל צרפת. המהומות התפשטו, והאנשים המקומיים הקימו מועצות ויחידות משמר מקומי, שנקראו המשמר הלאומי, לשמירה על הסדר. חלק קיצוני מהמהפכה הוביל גם להסתערויות על בתי אצילים ולאלימות.

מאז חוגגים ב־14 ביולי יום הבסטיליה בצרפת. בפריז נערך מצעד צבאי בשאנז אליזה בבוקר. בערב יש זיקוקין־דינור מעל גני טרוקדרו.

נפילת הבסטיליה התרחשה ב־14 ביולי 1789. הבסטיליה היתה מבצר־כלא. היא נחשבה סמל לשלטון המלך.

צרפת היתה במשבר כלכלי גדול. ב־5 במאי 1789 כונסה אספת המעמדות, מפגש של שלוש קבוצות בחברה: כמרים, אצילים והעם הפשוט. המעמד השלישי, כלומר העם הפשוט, הכריז ב־17 ביוני על אספה לאומית.

ב־11 ביולי פוטר שר האוצר נקר. העם אהב אותו. ב־12 ביולי זה גרם להפגנות גדולות בפריז.

אנשים לקחו תחמושת ונשק מבית האינוולידים (Hôtel des Invalides). הם הלכו אל הבסטיליה כדי להשיג אבק שריפה, חומר שגורם לפיצוץ בתותחים. בבסטיליה היו רק שבעה אסירים. בשעות אחר הצהריים המון פרץ פנימה. לאחר קרב קצר המושל נכנע. כ־100 בני אדם נהרגו. המושל נהרג, והאנשים הציגו את ראשו ברחובות.

אחרי זה תושבי פריז בנו מחסות ברחובות. המלך חזר לפריז ולבש את הדגל החדש, הטריקולור. המהומות התפשטו ברחבי צרפת. אנשים הקימו משמר מקומי כדי לשמור על הערים שלהם.

כל שנה ב־14 ביולי חוגגים בצרפת. יש מצעד צבאי בשאנז אליזה בזמנים המודרניים. בערב מהדגים זיקוקי־דינור על גני טרוקדרו.