התקופה הוויקטוריאנית

התקופה הוויקטוריאנית (מלכותה של המלכה ויקטוריה, 1837, 1901) הייתה שיא המהפכה התעשייתית ושלטון האימפריה הבריטית. בתחילתה הייתה אנגליה רובה כפרית; בסופה היא הפכה למדינה תעשייתית עם רשת מסילות ברזל רחבה.

בשנים הראשונות למלכותה חוותה בריטניה מגפות, בעיות חקלאיות ומיתון כלכלי. יחד עם זאת, התעשייה התפתחה במהירות, ערים גדלו ואורחות חיים השתנו.

מלחמות של האימפריה התנהלו בעיקר במושבות רחוקות, ולכן מבחינה אירופית התקופה נחשבת לשלווה יחסית. עם זאת היו קונפליקטים כמו מלחמת קרים ומרד ההודי הגדול ב-1857. המרד הביא לסוף של חברת הודו המזרחית ב-1858 והעברתו של שלטון הודו לכתר הבריטי.

בפוליטיקה המקומית נרשמה מגמת רפורמה והרחבת זכויות בחירה. מפלגות מרכזיות היו הליברלים והקונסרבטיבים; מדינאים ידועים כללו את ויליאם גלדסטון ובנג'מין דיזראלי.

התקופה התאפיינה במתיחה בין מסורת לחדשנות. תחיית הסגנון הגותי הייתה בולטת בבנייה, למשל בארמון וסטמינסטר החדש. התערוכה הגדולה של 1851 הציגה המצאות חדשות והציגה את ארמון הבדולח, מבנה זכוכית ופלדה חדשני.

המצאת הצילום שינתה את האמנות. התנועה הפרה-רפאליטית והשינויים בסגנונות טבעו את התרבות החזותית של התקופה.

החברה נחלקה לשלושה מעמדות עיקריים: מעמד עליון קטן ועשיר, מעמד בינוני מתרחב ומעמד פועלים גדול. המעמד הנמוך כלל גם עניים ועובדים זמניים. כ-85% מהאוכלוסייה השתייכו למעמד הנמוך, והוא החזיק רק בכ-5% מהקרקעות.

התיעוש יצר פיצול פנימי במעמדות. פערים חברתיים גדלו, ותת-מעמד עני נוצר בערים התעשייתיות.

נשים לא קיבלו זכות בחירה בתקופה זו, אך החלו לזכות בזכויות משפטיות חדשות. חוק הרכוש לנשים נשואות העניק להן בעלות על רכוש מסוים. נשים קיבלו גם זכויות להתגרש ולדרוש משמורת במצבים מסוימים.

אירועים מרכזיים כוללים את מעבר השליטה בהודו לכתר ב-1858, רכישת מניות תעלת סואץ ב-1875 והשתלטות בריטית על מצרים ב-1882. לאורך המאה נרשמו בצורת, מהומות ומחאות חברתיות שדרשו שינויים פוליטיים.

בגנים הציבוריים היו פופולריים בתין תזמורת, שבהם ניגנו תזמורות כלי נשיפה. מופעים על-חושיים, כמו היפנוזה ותקשורת עם מדיומים, זכורים כהופעות אהודות באותה תקופה.

המדע וההנדסה התפתחו במהירות. צ'ארלס דרווין פרסם ב-1859 את "מוצא המינים", שהשפיע על רעיונות בנושא טבע ואדם. מהנדסים בולטים כמו איזמבארד קינגדום ברונל בנו גשרים ורכבות חשובות.

פיתוחים ציבוריים משמעותיים כללו את מערכת הביוב של לונדון (1858), שתוכננה על ידי ג'וזף בזלגט, והובילה לשיפור בתנאי הבריאות העירוניים. גם פנסי רחוב חשמליים הופיעו בערים בסוף המאה.

התקופה הוויקטוריאנית נמשכה מ-1837 עד 1901. המלכה ויקטוריה שלטה זמן רב.

באותה תקופה אנגליה השתנתה הרבה. היא הפכה מממלכה של חקלאות לממלכה עם מפעלים ורכבות. רכבות הן קווים שמחברים ערים ומאפשרים נסיעה מהירה.

בריטניה שלטה במקומות רחוקים בעולם. היו קרבות במושבות, אך באי עצמו הייתה שקט יחסי. לאחר מרד בהודו ב-1857, הבריטים לקחו על עצמם לשלוט בה באופן רשמי ב-1858.

בניית בניינים בסגנון גותי חזרה לאופנה. ב-1851 הייתה תערוכה ענקית בשם התערוכה הגדולה. שם הוצג ארמון הבדולח, בניין זכוכית ענקי.

המצאת הצילום שינתה את האמנות. אמנים אהבו להשתמש בצילומים בעבודתם.

היו שלושה מעמדות: עשירים מאוד, מעמד בינוני גדול ובעיקר אנשים עובדים ועניים. רוב האנשים היו עובדים או עניים.

נשים לא יכלו לבחור בבחירות אז. הן קיבלו זכויות אחרות, כמו בעלות על רכוש וזכות להתגרש במקרים מסוימים.

אנשים נהגו לשמוע תזמורות בגנים הציבוריים. גם היו מופעים של היפנוזה ומדיומים, שהיו פופולריים.

המדע התקדם. צ'ארלס דרווין כתב על טבע המינים ב-1859. מהנדסים בנו גשרים, רכבות ומערכת ביוב חדשה של לונדון שבשנת 1858 עזרה לנקות את העיר.