התקופה המזוליתית

התקופה המזוליתית (מ-Mesolithic, מילולית: תקופת האבן התיכונה) היא התקופה שבאזור אירופה נמצאת בין הפלאוליתית לנאוליתית. זו תקופת המעבר מאורח חיים של ציידים-לקטים נוודים לאורח חיים של חקלאים שיושבים בכפרים.

תחילת התקופה משתנה ממקום למקום, אך מקובל לקשר אותה לתחילת ההולוקן (Holocene), התקופה החמימה שאחריה קרה שינוי אקלימי, לפני כ־11,000 שנים. במקומות אחרים, כמו הלבנט וארץ ישראל, משתמשים לפעמים במושג התקופה האפיפלאוליתית (התקופה שאחרי הפלאוליתית). האפיפלאוליתית החלה מוקדם יותר, אפילו כ־10,000 שנים לפני התקופה המזוליתית, ובחלק מהמקרים הופיעו בה קהילות ישיבה מוקדמות כמו התרבות הנאטופית.

השינוי האקלימי בשלהי הפליסטוקן הביא לשינוי בהרגלי האכילה. הדיג התפתח והפך חשוב יותר כדי להזין אוכלוסייה שגדלה. במקביל גבר השימוש במזון מן הצומח, ובסוף התקופה התחילה הביתת צמחים (התחלה של חקלאות).

במרבית האזורים מאופיינת התקופה בכלי צור קטנים ומורכבים. הופיעו מיקרוליתים (להבים קטנטנים של צור) שהוסבו לכלים מורכבים עם ידיות. נמצאו גם ציוד דיג, קרדומים מאבן, חודים כגון מרצעים, מגרדים לעבודה על פרוות ובעלי חיים, וחפצי עץ כמו סירות קאנו וקשתות.

התקופה המזוליתית היא תקופה בין שתי תקופות עתיקות באבן. היא נמצאת אחרי הפלאוליתית ולפני הנאוליתית.

בשלב הזה אנשים התחילו לעבור מציד וליקוט לחיים של ישיבה בכפרים. ההתחלה מקושרת לתחילת ההולוקן (התקופה החמימה שאחרי תקופות קרות), לפני כ־11,000 שנים.

במקומות כמו ארץ ישראל מדברים גם על התקופה האפיפלאוליתית. היא החלה הרבה לפני כן והכילה קהילות ישיבה מוקדמות, כמו הנאטופים.

בזמן הזה התחילו לדוג יותר ולקחת יותר אוכל מצמחים. לקראת סוף התקופה החלו גם לביית צמחים, כלומר לנסות לגדל אותם.

כלי העבודה היו קטנים ומיוחדים. היו מיקרוליתים (חלקים קטנים של צור). את החלקים האלו שיבצו בחלקי כלים גדולים. נמצאו גם חודים, מגרדים, קשתות וסירות קאנו.