וו (קנטון)

ווֹ (בצרפתית: Vaud, הגייה: [vo]), המכונה גם "הקנטון של אגם ז'נבה", הוא אחד מ־26 הקנטונים של שווייץ. קנטון = חלק מנהלי של שווייץ. הוא נמצא בשווייץ הרומנדית, החלק דובר־הצרפתית במערב המדינה. גבולותיו כוללים את אגם ז'נבה, צרפת, ואת הקנטונים ג'נבה, נשאטל, פריבור, ברן וואלה. ברובו מדברים צרפתית, ואוכלוסייתו הייתה כ־750,000 תושבים (2013).

במקומות סביב אגמי וו חיו אנשים כבר בתקופות פרהיסטוריות. השבט הקלטי של ההלווטים אכלס את האזור עד שצבא יוליוס קיסר הביסם ב־58 לפני הספירה, והרומאים התיישבו כאן. הערים הרומיות החשובות כללו את ווה (Viviscus) ולוזאן (Lausonium).

בשנת 27 לפני הספירה הוקמה מדינה רומית בשם Civitas Helvetiorum סביב אווש (Aventicum). בין המאות ה־2 וה־4 פלשו שבטים אלמאניים, ואחר־כך נחלפה השליטה בידי הבורגונדים ואז בידי הפרנקים. ב־1032 בית צרינגן השפיע על האזור, ואז ב־1218 סופח על־ידי רוזנות סבויה. תחת רוזני סבויה האזור זכה לאחידות כ"ברונות של וו".

בתחילת המאה ה־15 החל כיבוש בידי ברן, וב־1536 ברן סיפחה את וו לגמרי. הרפורמציה הפרוטסטנטית (שינוי דתי גדול במאה ה־16) הגיעה גם לוו, בזכות אנשים כמו פייר וירט. שלטון ברן לא היה פופולרי; ב־1723 אברהם דאבל הוביל מרד ונערף.

ב־1798, בהשראת המהפכה הצרפתית, הוודואים גירשו את המושל הברני והכריזו על הרפובליקה הלמאנית. כוחות צרפתיים התערבו, וקמה הרפובליקה ההלווטית. תחת נפוליאון (1798, 1803) הפך וו לקנטון "למן". מהומות כמו מרד הבורלה־פאפי וה־Stecklikrieg ב־1802 סיימו את הרפובליקה ההלווטית, וב־1803 וו הצטרפה מחדש לקונפדרציה השווייצרית והפכה קנטון ריבוני.

בשנים שלאחר מכן וו עמדה נגד תנועת הבדלנים הקתולית (הזונדרבונד) במלחמת 1847, שבה התערב הצבא הפדרלי בראשות גנרל אנרי דופור. החוקה הקנטונית הנוכחית נחקקה ב־14 באפריל 2003 והחליפה את חוקת 1885.

האוכלוסייה מדברת בעיקר צרפתית. מאז הרפורמציה הייתה האוכלוסייה בעיקר פרוטסטנטית, פרוטסטנטיות = זרם בנצרות שהתפתח במאה ה־16. הגירה מדרום אירופה הגדילה את מספר הקתולים. בשנת 2000 האוכלוסייה התחלקה בקירוב: 40% פרוטסטנטים ו־34% קתולים.

הקנטון נמצא במערב שווייץ. השטחים העיקריים כוללים חקלאות (כ־1,022 קמ"ר), יערות (כ־1,393 קמ"ר) וכרמים ליין (כ־39 קמ"ר). הנקודה הגבוהה ביותר היא רכס לה דיאבלרה (Les Diablerets) בגובה 3,209 מטרים. הנמוכה ביותר היא חופי אגם ז'נבה, בגובה כ־372 מטרים.




בין הערים החשובות: לוזאן (בירת הקנטון), ווה (Vevey), מונטרה, ניון ואגל (Aigle). חלק מהעיירות שוכנות על חוף אגם ז'נבה.

לה קוט (La Côte) בין ניון ולוזאן. פסלו של צ'ארלי צ'פלין בווה. שפת אגם ז'נבה במונטרה. גשר של דרך מהירה סמוך לאגל. בית באגל וברקע טור ד'אאי. הרי־שקיעה סמוך לבקס.

ווֹ (Vaud) נקרא גם "הקנטון של אגם ז'נבה". קנטון = חלק של שווייץ. הוא נמצא במערב שווייץ. רבים מדברים בו צרפתית. יש בו כ־750,000 תושבים (2013).

במקום זה חיו אנשים כבר בימי קדם. הקלטים ההלווטים חיו כאן. ב־58 לפני הספירה רומאים הגיעו והקימו ערים כמו ווה ולוזאן. מאוחר יותר שלטו כאן שבטים שונים, ורוזני סבויה.

בראשית המאה ה־15 ברן כבשה את האזור. ב־1536 ברן שלטה בוו. מאוחר יותר, במאה ה־16, לקה האזור ברפורמציה, שינוי דתי גדול שבו רבים הפכו לפרוטסטנטים.

ב־1798 הוודואים גירשו את המושל הברני. צרפת נעזרה והשלטון השתנה. ב־1803 וו הצטרפה שוב לשווייץ כקנטון עצמאי.

בדרך כלל דוברי הצרפתית ותושבים רבים הם פרוטסטנטים. במאה ה־20 הגיעו מהגרים מדרום אירופה, והיו עדיין הרבה קתולים.

יש בקנטון שדות חקלאיים רבים, יערות וכרמים ליין. הנקודה הגבוהה ביותר היא לה דיאבלרה בגובה 3,209 מטרים. הנמוכה ביותר היא חופי אגם ז'נבה בגובה 372 מטרים.

עיר מרכזית היא לוזאן. עיירות ידועות על האגם: ווה ומונטרה.

לה קוט בין ניון ולוזאן. פסל צ'ארלי צ'פלין בווה. קו החוף במונטרה. גשר ליד אגל.