וויבודינה

וויבודינה היא פרובינציה אוטונומית של סרביה. אוטונומית פירושו שיש לה סמכויות משלה בתוך המדינה. היא נחשבת לאחת הפרובינציות של סרביה והיחידה שאותה הכריזו כאוטונומית מאז העצמאות של קוסובו.
השם בסרבית, "Војводина" (Vojvodina), משמעותו "דוכסות". השם ההיסטורי מתחילת המאה ה-19 היה "הדוכסות של סרביה", ומכאן הכינוי המקוצר "וויבודינה".
האזור היה מיושב כבר בתקופה הרומית. העיר סירמיום (היום סרמסקה מיטרוביצה) הוקמה שם. במאות V, VI נכבשו שטחי האזור על ידי ההונים והאווארים.
מאוחר יותר האזור היה תחת שלטון הונגרי. לאחר קרב קוסובו (1389) והכיבוש העות'מאני של סרביה (1459), רבים מהסרבים עברו להתיישב בוויבודינה. בתקופה העות'מאנית האוכלוסייה השתנתה שוב, ולאחר החלשת האימפריה העות'מאנית עבר האזור לידי בית הבסבורג.
ב-1690 הגיע לאזור גל גדול של מהגרים סרבים עם הארכיבישוף שלהם. הקיסר לאופולד הראשון עודד את ההגירה הזו כדי לחזק את הגבול, והעניק למהגרים זכויות וכמה אוטונומיות לכנסייה הסרבית. אירועים אלה יצרו מפגש של מסורות מזרחיות ומערביות באזור.

וויבודינה ידועה בהרכב אתני מגוון. במהלך ההיסטוריה שלטו בה אימפריות ועמים רבים, והן הובילו ליישוב של קבוצות שונות. כיום יש יותר מעשר קבוצות אתניות באזור.
לאחר חוקת 1992 חולקה וויבודינה לשבעה מחוזות. יש בה 39 מוניקיפיות; מוניקיפיה הוא גוש אזורי מקומי, כלומר רשות מקומית. בערים המרכזיות נמנות נובי סאד, סובוטיצה וסרמסקה מיטרוביצה.
המנהלים של המחוזות ממונים על ידי משרד המנהל המקומי ומסורב להם כוח פוליטי משמעותי.
אוכלוסיית וויבודינה בשנת 2011 עמדה על 1,931,809 תושבים.
על פי מפקד 2011 הרכבי האוכלוסייה עיקריים: סרבים כ-66.76%, הונגרים כ-13%. שאר האוכלוסייה כוללת קבוצות כמו צוענים וקבוצות אחרות, בסה"כ כ-12%.
במהלך מלחמת העולם השנייה רוב הקהילה היהודית באזור נרצחה תחת הכיבוש.
על פי דת, רוב התושבים נוטים לנצרות האורתודוקסית (כ-70.25%). יש גם נוצרים קתולים (כ-17.43%) ונוצרים פרוטסטנטים (כ-3.31%).
בוויבודינה מוכרות שש שפות רשמיות: סרבית, הונגרית, סלובקית, קרואטית, רומנית ורותנית (פאנונית). לכל שפה יש כתב מקובל: סרבית רשמית בקירילית אך הכתב הלטיני בשימוש רחב. שאר השפות משתמשות בעיקר בכתב הלטיני, ורותנית משתמשת בקירילית.
יש עיתונים וחדשות בשפות אלה, לדוגמה היומון "דנבניק" בסרבית ו"מגיאר סו" בהונגרית.

וויבודינה היא חלק בצפון סרביה. פרובינציה זה שם ל"חלק גדול במדינה". אוטונומית זה אומר שיש לה חוקים מסוימים משלה.
השם בסרבית משמעותו "דוכסות". דוכסות זה מקום שהוביל דוכס.
לפני אלפי שנים שלטו כאן הרומאים. הם בנו את העיר סירמיום. אחר כך הגיעו עמים כמו ההונים והאווארים.
מאוחר יותר הונגרים ושלטון עות'מאני וגם הבסבורגים שלטו במקום. אחרי קרבות רבים, סרבים רבים עברו להתגורר בוויבודינה.

בוויבודינה גרים הרבה עמים שונים. יש שם יותר מעשרה קבוצות אתניות.
החלוקה היא לשבעה מחוזות. יש 39 מוניקיפיות. מוניקיפיה זה רשות מקומית. ערים חשובות: נובי סאד וסובוטיצה.
אוכלוסיית האזור בשנת 2011 הייתה כ-1.93 מיליון תושבים.
קבוצות עיקריות הן סרבים והונגרים. יש גם רומה וקבוצות נוספות. בזמן מלחמת העולם השנייה רבים מהיהודים באזור אומצו ונפגעו.
הרבה אנשים הם נוצרים אורתודוקסים. יש גם נוצרים קתולים ופרוטסטנטים.
בווּיבודינה מוכרות שש שפות רשמיות: סרבית, הונגרית, סלובקית, קרואטית, רומנית ורותנית. לסרבית יש שני כתבים: קירילית ולטינית.
יש עיתונים בכל שפה, כדי שאנשים יכולים לקרוא בשפתם.