וולפגנג לוץ

וולפגנג לוץ (6.1.1921, 13.5.1993), בשם העברי זאב גור אריה, היה מרגל ישראלי יליד גרמניה. הוא פעל במצרים בשנות ה־60 יחד עם אשתו ולטראוד והעביר למפעיליו מידע מודיעיני חשוב.

לוץ נולד במנהיים לאם יהודייה ולאב גרמני נוצרי, שניהם אנשי תיאטרון. אביו התאבד כשהיה בן שנתיים. ב־1933 עלה עם אמו לארץ ישראל. גדל בכפר הנוער בן שמן, אהב סוסים ולמד רכיבה. בגיל 15 הצטרף ל"הגנה" והגן על בית הספר ברכיבה. ב־1939 גויס לצבא הבריטי בגלל שליטתו בגרמנית, בערבית ובאנגלית. שירת במצרים בתחקור שבויי מלחמה גרמנים. חזר לארץ ב־1946, נישא לרבקה והשתתף במלחמת העצמאות כקצין בצה"ל. שנים מאוחר יותר שינה את שמו ל"גור אריה". בנו נקרא עודד.

לאחר מבצע קדש הציעו לו להצטרף למודיעין. הנהגת המודיעין התרשמה מדיבורו בגרמנית, ממראהו ה"ארי" ומהיכולת שלו לשחק תפקיד. לוץ הוצע למשימה במצרים כדי לאסוף מידע על התחמשות מצרים והשתתפות יועצים גרמנים בפרויקטים צבאיים. לשם כך ביסס לעצמו סיפור כיסוי: איש עסקים גרמני לשעבר, קצין בוורמאכט (צבא גרמניה במלחמת העולם השנייה), שחי באוסטרליה ועוסק בסוסים, וחזר כעת למצרים לפתוח מועדון רכיבה.

בדצמבר 1960 הגיע לקהיר ונכנס במהירות לחוגי החברה הגבוהה דרך מועדוני רכיבה. פגש שם קצינים וממונים בכירים והשתמש בנדיבות ובהכנסת אורחים כדי לזכות באמוןם. פתח חוות סוסים ומועדון רכיבה במימון המודיעין. דמותו כאנטישמי מדבר ועושה מה שגרם למצרים להאמין בכיסוי. מדי יום שידר מידע במורס וחיבר למפעיליו דיווחים על תעשיית הנשק המצרית, על מערכת ההגנה וההתקפה ועל רשימת המומחים הגרמנים שבאו לסייע למצרים. חלק מהפעילות כלל גם פגיעה בפעילי סיוע טכניים, על פי דיווחים המקוריים.

ב־1965, בעקבות מבצע דיפלומטי עם ברית המועצות ומזרח גרמניה, נעצרו מספר אזרחים מערב גרמניים במצרים כמעשה מנע. לוץ ולטראוד נעצרו גם הם. בבדיקה הטוען לוץ שההפך: הוא אזרח גרמני שניתן לשחדו לריגול. הוא שיתף פעולה בחקירה והצליח לשכנע את החוקרים כי הוא גרמני שפעל למען כסף. החוקרים קנו חלק גדול מסיפור הכיסוי שלו, ושחררו את הוריה של ולטראוד. פרסום בחו"ל חשף חלקים שסתרו את סיפורו, אך לוץ המשיך לדבוק בסיפורו.

בפני בית הדין לביטחון המדינה הוצגו טיעוני ההגנה והכיסוי. המוסד (שירות הביון הישראלי) סידר לו סנגור גרמני ומשקיף לוודא הליך הוגן. ב־21 באוגוסט 1965 נגזר על לוץ מאסר עולם. אשתו נידונה לשלוש שנות מאסר. בכלא שימר את סיפור הכיסוי ושמר על מעמדו אף זכה להערכת כמה סוהרים ואסירים.

לאחר כשנתיים וחצי שוחררו בני הזוג במסגרת חילופי שבויים בתחילת 1968, חודשים אחרי מלחמת ששת הימים. הם הוטסו והגיעו לישראל. לוץ ניסה לחזור לחיי שגרה, פתח חוות סוסים וכתב ספר. בחיי האזרחות מצא קשיי פרנסה, נסע לגרמניה, עבד בעבודות מזדמנות וניסה לפרסם שוב את זכרונותיו. ולטראוד נפטרה ב־1973. לוץ נשא עוד כמה נישואים, והסתבך כלכלית בשנותיו האחרונות. נפטר בגרמניה במאי 1993 ממחלת לב, ובנו עודד הביא את גופתו לקבורה בישראל.

ב־2007 הוקרן הסרט התיעודי "מרגל השמפניה" שעוקב אחרי מסעו של בנו עודד בעקבות חייו של אביו. הסרט הוצג בדוקאביב וזכה להערכה.

וולפגנג לוץ (1921, 1993) קיבל גם את השם זאב גור אריה. הוא היה מרגל, כלומר אדם שאוסף סודות.

נולד בגרמניה ועלה לישראל עם אמו כילד. אהב סוסים ולמד לרכב בכפר הנוער. בגיל צעיר הצטרף ל"הגנה" ושירת בצבא הבריטי במלחמה. חזר לארץ והתחתן. נולד לו בן בשם עודד.

הוא הושם במשימה חשאית כי ידע גרמנית והכיר את המצב בצפון אפריקה. סיפור הכיסוי שלו היה שהוא קצין גרמני לשעבר שעוסק בסוסים.

ב־1960 נסע לקהיר ופתח מועדון רכיבה. שם הכיר קצינים ופוליטיקאים והעביר מידע לישראל. כדי להיראות אמיתי הוא התחזה לאיש עסקים גרמני.

ב־1965 עצרו אותו המצרים. הוא הצליח להציג גרסה של אזרח גרמני שפעל בכסף. הם האמינו לו ולא גזרו עליו עונש מוות.

ב־1965 נגזר עליו מאסר עולם. ב־1968 שוחרר במסגרת חילופי שבויים אחרי מלחמת ששת הימים. חזר לישראל ופתח חוות סוסים.

אשתו ולטראוד נפטרה מוקדם. לוץ עבד בעבודות שונות והלך גרמניה. ב־1993 הוא נפטר. אחרי מותו הביא בנו עודד את גופתו לקבורה בישראל.

הוא נקרא לעיתים "מרגל השמפניה" בגלל אורח חייו החגיגי בזמן המשימה.