וידאו על פי דרישה

וידאו על פי דרישה (Video On Demand, VOD) הוא שירות שמספק סרטים ותוכניות לממיר הטלוויזיה, לפי בחירת הצופה ולא לפי לוח שידורים.

השירות עובד דרך ממיר שתומך בקו חזור, כלומר חיבור שמאפשר תקשורת דו‑כיוונית בין הממיר לספק השירות. זה מאפשר בחירה בזמן הצפייה ושליטה כמו הקפאה, הרצה קדימה ואחורה.

התכנים מאוחסנים על שרת מרכזי ולא נשמרים בדרך כלל באופן מקומי. לעומת זאת, ממיר PVR (מקליט דיגיטלי אישי) שומר הקלטות בכונן קשיח, כך שניתן לצפות בהן מאוחר יותר.

ברשתות כבלים קיימות שתי שיטות לקו חזור: "Return Channel" הוותיקה, יציבה אך איטית יותר, ו‑DOCSIS החדשה, שהיא מהירה ויציבה יותר.

שיטה שבה משדרים כמה עותקים של אותה התוכנית במרווחים של 10, 20 דקות. כך הצופה יכול להתחיל לצפות בנוחות, בלי להתחייב לשעה מדויקת. שיטה זו צורכת רוחב פס רב ומתאימה בעיקר לפעילות של מפעילים גדולים.

שיטה שמשמשת מפעילים שאין להם אינטראקטיביות מלאה. התוכן מועבר מראש למכשירי PVR של הלקוחות, לעתים בלילה, והוקלט אוטומטית. הקבצים תופסים מקום בכונן ונמחקים בדרך כלל אחרי כשבוע. בגלל המקום המוגבל, המגוון וגמישות הבחירה קטנים יותר מאשר ב‑VOD אמיתי.

שירותי VOD החלו בישראל בנובמבר 2004, כאשר חברת HOT השתמשה ב‑Near VOD וב‑VOD. מאוחר יותר HOT עובדת בעיקר עם VOD אמיתי.

חברת yes הפכה ב‑2 במרץ 2010 לשירות VOD מבוסס אינטרנט (OTT). סלקום TV העלתה שירות VOD ב‑29 בדצמבר 2014. פרטנר TV השיקה שירות VOD על תשתית האינטרנט של בזק ב‑25 ביוני 2017.

וידאו על פי דרישה (VOD) הוא שירות שמאפשר לצפות בסרטים ותכניות מתי שרוצים.

הצפייה עוברת דרך ממיר שיש לו קו חזור. קו חזור זה הוא חיבור שמאפשר לשלוח בקשות חזרה לספק.

במערכת VOD התכנים נמצאים בשרת מרכזי. זאת לא כמו PVR. PVR הוא מקליט שעוזר לשמור תכניות בממיר.

בשיטה זו משדרים כמה עותקים מאותה התוכנית כל 10, 20 דקות. כך כל אחד יכול להתחיל לצפות בזמן שנוח לו.

כאן המפעיל שולח תכניות מראש ל‑PVR של הלקוח, בדרך כלל בלילה. הקבצים תופסים מקום ונמחקים בדרך כלל אחרי כשבוע.

HOT התחילה עם שירותים כאלה ב‑2004. חברות נוספות התחילו את שירותי ה‑VOD בשנים 2010, 2014 ו‑2017.