וידאודיסק הוא תקליט שמבוסס על אותו רעיון כמו תקליט אריך-נגן, אבל במקום מוזיקה הוא שומר אותות וידאו. חברת RCA ניסתה כבר בשנות ה־50 להקליט וידאו על תקליט, אך התמונה לא הייתה ברורה. אחרי כ־20 שנות פיתוח, בסוף שנות ה־70 RCA שיפרה את השיטה. ב־1981 הציגה החברה בארה"ב את מערכת SelectaVision, שנועדה להקרין את התקליטים בטלוויזיה. התקליטים היו ברובם סרטים והמכירות התחילו טוב. ב־1983 הופיע בשוק האמריקאי ה־VHS (קלטת וידאו) היפני, שהיה באותה רמת איכות תמונה אבל אפשר גם להקליט תכנים מהטלוויזיה. במקביל נכנסה מערכת הלייזרדיסק (תקליט שנקרא עם קרן לייזר) של פיליפס, שהייתה עמידה יותר ובעלת איכות תמונה טובה יותר. התחרות הפכה את המצב הכלכלי של RCA לקשה, והחברה ביטלה את פרויקט הווידאודיסק ב־1984.
וידאודיסק הוא תקליט שמכיל וידאו. וידאו זה תמונה בתנועה. RCA ניסתה לעשות את זה כבר בשנות ה־50. אז התמונה לא הייתה ברורה. אחרי הרבה ניסויים, ב־1981 RCA הוציאה את המכשיר SelectaVision. אנשים קנו את התקליטים הראשונים. ב־1983 הגיע לשוק ה־VHS. VHS זו קלטת וידאו שמאפשרת גם להקליט מהטלוויזיה. גם הופיע לייזרדיסק של פיליפס. לייזרדיסק נקרא עם קרן לייזר, אור חזק שקורא את התקליט. הוא היה עמיד יותר והביא תמונה טובה יותר. בגלל התחרות RCA הפסידה ובטלה את הפרויקט ב־1984.
תגובות גולשים