וידויים

''וידויים'' (בלטינית: Confessiones) הוא ספר על חייו של אוגוסטינוס. אוגוסטינוס היה תאולוג (אדם שלומד דת). הספר נכתב בשלושה-עשר חלקים ב־397, 400 לספירה. הוא מספר איך עזב חיים רעים והפך לנוצרי.

אוגוסטינוס סיפר על תקופות שבהן חיייו היו פרועים. הוא גם קרא ספרים דתיים ופילוסופיים. יותר מהמעשים, הספר מתאר את ההרגשות שלו: כעס, ייסורים ותקווה. הוא רצה להתוודות כדי שאחרים יזכרו לחזור לדרך טובה.

הספר הראשון מדבר על הילדות עד גיל 14. הוא תוהה אם ילדים נולדים עם דחפים רעים. הוא גם מספר שאהב לקרוא ספרים שאינם דתיים.

בגיל צעיר מת לו חבר קרוב. אוגוסטינוס כואב מאוד. הוא מבין שאסור להקשר באהבה רק לבני אדם, כי הם מתים. עדיף לאהוב את מה שנצחי, כלומר את האל.

כאן הוא מספר על מותה של אמו. הפתיע אותו התחושה של שלום פנימי לצד העצב.

הוא חושב הרבה על הזיכרון, איך זוכרים דברים ועל מה זה עושה לנפש.

בספרים האחרונים הוא מדבר על הלוגוס (הדבר של אלוהים) ועל בריאת העולם. יש שם גם הסברים לפסוקים הראשונים בספר בראשית.

הספר היה חשוב והשפיע על הוגים מפורסמים אחרי זמנו.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!