ויולונה

וִיוֹלוֹנֶה הוא כלי קשת גדול ממשפחת הוויולים. השם באיטלקית אומר 'ויול גדול'.

בדרך כלל הוא מובא ככלי ברגיסטר קונטרה-באס (כלי עם קול נמוך מאוד). לרוב יש לו שריגים, כלומר פסי סימון על צוואר הכלי. הוא מכוּוָן בקוורטות, כל מיתר במרווח של קוורטה מהמיתר הבא.

השם ויולונה שימש בזמנים ובמקומות שונים לתיאור כלים נמוכים רבים. יש שני סוגים עיקריים: '16 רגל' וסוגים שצלילם בגובה הכתוב. '16 רגל' מצלצל אוקטבה מתחת לכתוב בתווים; אוקטבה היא מרווח שבו הצליל נשמע כפעם אחת נמוך יותר.

לקבוצה השנייה שייכים כלים הנקראים '12 רגל' ו'8 רגל'. '8 רגל' אינם גדולים בהרבה מן הצ'לו, והמנעד שלהם דומה לצ'לו. לרוב לכלי חמישה או שישה מיתרים.

צליל הויולונה בהיר וקל יותר מזה של הקונטרבס, אך מסיבי יותר מזה של הצ'לו. בתקופת הבארוק הוויולונה שימשה כחלק מסקציית הקונטינואו, ומהם התפתח הקונטרבס המודרני. כיום משתמשים בו בהרכבים של מוזיקה עתיקה, באנסמבלים ובתזמורות.

ויולונה הוא כלי קשת גדול ממשפחת הוויולים. השם אומר 'ויול גדול'.

הוא בדרך כלל משמיע צלילים נמוכים מאוד. יש לו שריגים, פסי סימון על הצוואר. יש שני סוגים עיקריים: אחד נשמע נמוך מאוד, והשני נשמע בגובה רגיל.

חלק מהויולונות קטנים וכמעט כמו צ'לו. בדרך כלל יש לו חמש או שש מיתרים. הקול שלו בהיר יותר מהקונטרבס וכבד יותר מהצ'לו.

במוזיקת הבארוק ניגנו בו כדי לתמוך בקולות אחרים. היום משתמשים בו בהרכבים שמנגנים מוזיקה עתיקה ובתזמורות.