וייק (אי)

האי וייק או אטול וייק הוא אטול אלמוגים במרכז האוקיינוס השקט.
הוא נמצא כ-2,300 ק״מ מערבית להונולולו וכ-2,430 ק״מ מזרחית לגואם. האי הוא טריטוריה של ארצות הברית ומנוהל על ידי משרד הפנים האמריקאי. הגישה לאי מוגבלת ומנוהלת על ידי חיל האוויר האמריקאי.
אטול הוא רצועת איונים שמקיפה לאגונה; וייק מורכב מהאיונים וייק, וילקס ופיל. שטח האי הוא 7.4 קמ״ר, וקו החוף שלו כ-19.3 ק״מ. האקלים טרופי וסופות טייפון (סופות חזקות) פוגעות בו. הנקודה הגבוהה ביותר היא כ־6 מטרים מעל פני הים.
האי נתקל לראשונה על ידי מפליגים בסביבות 1568, כשאלווארו דה מנדאניה קרא לו "סן פרנסיסקו". מאוחר יותר שמו שונה לזכר סמיואל ווייק, שחקר את המקום ב-1796. ב-1840 מיפתה משלחת אמריקאית את האי.
בשנת 1866 ספינה בשם "לייבל" עלתה על שרטון בחופי וייק במהלך סופה. חלק מהנוסעים השרדו והגיעו לגואם. בספינה היו בקבוקי כספית (מתכת רעילה) וחפצי ערך שהוסתרו באי. משלחות חיפשו וחילצו חלקים מהמטמון.
וייק סופח לארצות הברית ב-17 בינואר 1899. ב-1935 הקימה חברת התעופה פאן אמריקן כפר נחיתה בשם "פאאוויל" כתחנת ביניים לטיסות.
מאז ינואר 1941 החזיק הצי האמריקאי בסיס באי. היו שם כ-449 חיילים ועוד כ-1,221 אזרחים.
ב-8 בדצמבר 1941 תקפו מפציצים יפניים את האי והרסו רוב המטוסים שנמצאו שם. ב-11 בדצמבר הכוחות האמריקאיים הצליחו לדחות ניסיון נחיתה יפני ראשון, ולפגוע בשתי משחתות יפניות באמצעות תותחי חוף בקוטר 127 מ״מ (תותחים גדולים).
המצור וההתקפות נמשכו. ב-23 בדצמבר 1941 נחתו כ-1,500 נחתים יפנים. לאחר קרב קשה נאלצו הכוחות האמריקאיים להיכנע באותו היום. בקרב נהרגו 49 חיילים אמריקאים ו-70 אזרחים. ההערכות לגבי אבדות יפניות הן 700, 900 הרוגים וכמיליון פצועים (כ-1,000 פצועים).
עיטור מיוחד, עיטור האי וייק, הוענק לחיילים שלחמו בהגנה על האי.
במהלך הכיבוש תקפו כלי שיט ומטוסים אמריקאיים את האי שוב ושוב. מטוסים אמריקאיים הפציצו את האי משנת 1942 עד 1945. אחד מהנווטים במבצעים אלה היה ג'ורג' הרברט ווקר בוש.
ב-5 באוקטובר 1943 הוצאו להורג 98 שבויי מלחמה אמריקאים על ידי פקודה יפנית. אחרי המלחמה מונה־איש צבא יפני זה נשפט והוצא להורג ב-1947 בעוון פשעי מלחמה.
ב-4 בספטמבר 1945 כוחות יפנים באי נכנעו.
בתקופת המלחמה הקרה שימש המקום נמל אסטרטגי ופיקוד הגנה. ב-15 באוקטובר 1950 נפגשו שם הנשיא הארי טרומן והגנרל דאגלס מקארתור לשיחה על מלחמת קוריאה. מאז 1974 שדה התעופה שימש למטרות צבאיות ולנחיתות חירום. כיום אין תושבים קבועים באי, והוא משמש לניסויים, כולל ניסויים בטילים נגד טילים.

האי וייק הוא אטול אלמוגים באמצע האוקיינוס השקט. אטול זה הוא קבוצת איים קטנים שמקיפים לאגונה (אגם מי־ים בפנים).
האי נמצא רחוק מהאיים הגדולים. ארצות הברית מנהלת את האי. כניסה לשם קשה ומבוקרת על ידי חיל האוויר.
וייק בנוי משלוש קבוצות איונים. שטחו קטן מאוד, כ-7.4 קמ״ר. קו החוף כ-19 ק״מ. האי חם ולפעמים יש סופות טייפון. המקום לא גבוה, עד כ-6 מטרים מעל הים.
הראשונים שראו את האי היו יורדי ים במאה ה-16. אחר כך קראו לו על שם סמיואל ווייק.
ב-1866 ספינה עלתה על שרטון. נוסעים נצלו. במטען היו חפצים שמחביאים באי. אנשים חיפשו אחרי המטמון אחר כך.
ב-1899 ארצות הברית קבעה שהאי שייך לה. ב-1935 נבנה כפר קטן על ידי חברת תעופה כתחנת עצירה לטיסות.
במלחמת העולם השנייה קרה קרב גדול על האי. ב-1941 הותקף האי על ידי יפן. האמריקאים לחמו אבל לבסוף היפנים נכנסו לאי. במלחמה נהרגו אנשים משני הצדדים. ב-1943 הורגו 98 שבויים אמריקאים על ידי מפקד יפני. אחרי המלחמה הוא נשפט והוצא להורג.
ב-1945 היפנים נכנעו והמלחמה הסתיימה על האי.
מאז המלחמה האי שימש למטרות צבאיות. ב-1950 נפגש שם הנשיא טרומן עם הגנרל מקארתור. מאז 1974 שדה התעופה משמש לנחיתות חירום. כיום אין תושבים קבועים. האי משמש לעיתים לניסויים בטילים נגד טילים.