פרדריך וילהלם אדולף מאר (1819, 1904) היה הוגה גרמני שנטבע את המונח "אנטישמיות", שנאת יהודים. הוא הפך לדמות מרכזית בתנועה האנטישמית של המאה ה־19.
מאר נולד במגדבורג כבנו היחיד של במאי ושחקן. למד בהאנובר, ואז חי ועבד בווינה. בשנת 1841 עבר לציריך, התקרב לעמדות סוציאליסטיות קיצוניות ונאלץ להגר לערים אחרות. ב־1845 פרסם מסה שנידונה נרחב וב־1848 הציג מחזה בשם "מפיסטופלס"; המחזה נאסר והוא נעצר קצרות.
במהלך מהפכות 1848 נבחר לעמדות מנהיגותיות והיה לבכיר בפוליטיקה של המבורג. לאחר כישלון המהפכה הוא נעשה אנטי־ליברלי וביקש להאשים את היהודים בכך שהם מנצלים את הרעיונות הליברליים לטובתם. בשנות ה־60 וה־70 נדחק אל הזרם הקיצוני: פרסם בעיתונים אנטישמיים, הקים מגזינים ומאוחר יותר, ב־1879, פרסם את ספרו המרכזי "הדרך לניצחון הגרמאניות על היהדות" והקים את "הליגה האנטישמית" בברלין. ספרו זכה להדים, אך הוא עצמו נדחק הצידה על ידי פעילים אחרים.
מאר ייצג לאומנות פולקית, רעיון שדרש התאמה מלאה של מיעוטים לתרבות הגרמנית. הוא קידם טיעון גזעי לפיו יהודים וגרמאנים במאבק בלתי נמנע. מאר טען שאמנציפציה, מתן זכויות שוות, מאפשרת ליהודים לשלוט בכלכלה ולפגוע בגרמנים. הוא השתמש בטיעונים פסאודו־מדעיים (טענות שמנסות להיראות מדעיות אך אינן כאלו) כדי להצדיק את דעותיו.
רעיונותיו, במעגלים מסוימים, השפיעו על הפיתוח של אידיאולוגיות גזעיות מאוחרות בגרמניה. פירסומיו נשאו משקל והשפיעו על שיח ציבורי אנטישמי בתקופה שאחרי מותו.
פרדריך מאר (1819, 1904) היה סופר ופוליטיקאי גרמני. הוא טבע את המילה "אנטישמיות", שנאת יהודים.
מאר נולד במגדבורג. אביו עבד בתיאטרון. מאר למד ועבד בערים שונות. ב־1841 עבר לציריך והשתתף בפוליטיקה. ב־1848 כתב הצגה בשם "מפיסטופלס" التي נאסרה והוא נעצר לזמן קצר. הוא לקח חלק במהפכות ונבחר לתפקידים במהמבורג.
לאחר כישלון המהפכה הוא התקדם לעמדות נגד מתן זכויות שוות ליהודים. (אמנציפציה = מתן זכויות שוות). בשנות ה־70 פרסם בעיתונים אנטישמיים, הקים מגזין וב־1879 פרסם ספר גדול שהגביר את השפעתו. באותה שנה הקים גם את "הליגה האנטישמית".
מאר טען שהיהודים והגרמנים שונים מאוד. הוא חשב שאין אפשרות לשילוב מלא ביניהם. מאר השתמש ברעיונות מדעיים שגויים כדי לתמוך בטענותיו. חלק מרעיונותיו השפיעו על רעיונות רעים יותר שנראו מאוחר יותר בגרמניה, למשל בתקופת הנאצים.
תגובות גולשים