וילהלם קמפף

וילהלם קמפף (25 בנובמבר 1895, 23 במאי 1991) היה פסנתרן ומלחין גרמני.

נולד בייטרבוג, ברנדנבורג, במשפחה מוזיקלית לותרנית. אביו היה מלחין ונגן עוגב ותפקידו כלל ניהול המוזיקה בכנסייה בפוטסדם. האב היה המורה הראשון שלו לפסנתר ולכינור.

למד אצל אידה שמידט-שלזיקה, ובגיל 9 קיבל מלגות ללימודי פסנתר והלחנה בבית הספר המלכותי הגבוה למוזיקה בברלין. שם היה תלמידם של קארל היינריך בארט (לפסנתר) ורוברט קאהן (להלחנה). בשנת 1916 זכה בפרסי מנדלסון לפסנתר ולהלחנה, פרסים שסימנו את תחילתו של הקריירה הציבורית שלו.

לאחר שירותו במלחמת העולם הראשונה, ארתור ניקיש קרא לו להופיע כסולן בקונצ'רטו של בטהובן עם הפילהרמונית של ברלין. קונצ'רטו, יצירה עם סולן ותזמורת. קמפף המשיך להופיע עם התזמורת הזאת עד 1979. בנוסף למד פילוסופיה והיסטוריה של המוזיקה באוניברסיטת ברלין.

הוא סייר ברחבי אירופה ובעולם. בין 1936 ל-1979 הופיע עשר פעמים ביפן, ואי יפני קטן נקרא על שמו קמפו-סאן. הופיע בלונדון לראשונה ב-1951 ובניו יורק ב-1964. הופעתו הציבורית האחרונה הייתה בפריז ב-1981. נפטר בפוזיטאנו שבאיטליה בגיל 95.

קמפף זכור בעיקר בזכות הקלטותיו. הוא הקליט יצירות של בטהובן, שומאן, שוברט, מוצרט, באך, ליסט ושופן. הקלטותיו התפרשו על תקופה של כ־60 שנה. הוא היה בין הראשונים שהקליטו את מכלול סונאטות שוברט, והקליט שתי מהדורות נודעות של כל סונאטות בטהובן, מהדורה מונו (1951, 1956) ומהדורה סטריאו מוקדמת (1964, 1965). כמו כן היה סט מוקדם של הקלטות בין 1926 ל-1945 על לוחות לכה דקים.

ניגן מוזיקה קאמרית עם נגנים כמו יהודי מנוחין ופייר פורנייה. במיוחד התפרסמו הקלטותיו של כל סונאטות הכינור והפסנתר של בטהובן עם מנוחין.

בשנת 1957 פתח קמפף קורס שנתי לפרשנות יצירות של בטהובן בוילה שלו בפוזיטאנו. לאחר מותו ניהל את הקורס ידידו ותלמידו ג'ון או'קונור.

מאחורי שמו כפסנתרן עמד גם פן של מלחין. קמפף הלחין יצירות במגוון צורות, וכתב קדנצות לקונצ'רטי הפסנתר של בטהובן מספר 1 עד 4. קדנצה, קטע בו הסולן מפגין טכניקה וירטואוזית בדרך כלל בסיום חלק מהקונצ'רטו. הסימפוניה השנייה שלו הושמעה בבכורה ב-1929 על ידי תזמורת הגוונדהאוס בלייפציג, בניצוח וילהלם פורטוונגלר. כמו כן עיבד יצירות של באך, בין השאר את הסיציליאנה מתוך הסונאטה לחליל במי מז'ור, ועיבוד זה הוקלט על ידי קמפף ונגנים אחרים.

וילהלם קמפף (1895, 1991) היה פסנתרן ומלחין מגרמניה.

נולד בעיר ייטֶרבוג במשפחה של מוזיקאים. אביו היה נגן עוגב ומורה מוזיקה.

כשהיה בן תשע קיבל מלגות ללימודים במוסיקה בברלין. שם למד לנגן וללחין. ב-1916 קיבל פרס חשוב למוזיקה.

אחרי מלחמת העולם הראשונה הופיע כסולן עם התזמורת הגדולה של ברלין. קונצ'רטו, יצירה שבה סולן מנגן עם תזמורת.

הוא טייל והופיע ברחבי העולם. ביקר ביפן פעמים רבות, ואפילו אי שם קיבל שם על שמו. הופיע בלונדון ב-1951 ובניו יורק ב-1964. הופעתו האחרונה הייתה בפריז ב-1981. מת בפוזיטאנו שבאיטליה בגיל 95.

קמפף הקליט הרבה מוזיקה. הוא ניגן יצירות של בטהובן, שוברט ושאר מלחינים ידועים. הקלטותיו נמשכו כ-60 שנה. הוא הקליט את כל הסונאטות של בטהובן פעמיים. סונאטה, יצירה בדרך כלל לכלי אחד.

הוא ניגן גם במשותף עם נגנים אחרים, למשל יהודי מנוחין. ב-1957 פתח קמפף קורס מוזיקה בפוזיטאנו שמלמד פרשנות ליצירות של בטהובן.

קמפף גם הלחין יצירות. הוא כתב קדנצות לקונצ'רטים של בטהובן. קדנצה, קטע קצר שבו הנגן מראה את כישרונו. הוא כתב גם סימפוניה שנשמעה לראשונה ב-1929.