ויליאם פירס רוג'רס נולד בנורפוק שבניו יורק וגדל בקנטון לאחר שאמו נפטרה. הוא סיים משפטים בקורנל והוסמך ב-1937. בתחילת הקריירה שימש כתובע בתיקים של פשע מאורגן בניו יורק, ועבד תחת התובע הכללי תומאס דיואי. בזמן מלחמת העולם השנייה שירת בצי האמריקני על נושאת המטוסים אינטרפיד והשתתף בקרב אוקינאווה.
אחרי המלחמה חזר למקצוע ושימש כיועץ לסנאט בבחינה של מסמכי אלג'ר היס. ריצ'רד ניקסון, אז סנאטור, ביקש ממנו לבדוק את הראיות; מסקנותיו חיזקו את יחסו המקצועי עם ניקסון.
ב-1953 הצטרף רוג'רס לממשל דווייט אייזנהאואר כסגן התובע הכללי, ולאחר מכן שימש כתובע הכללי (Attorney General, ראש משרד המשפטים) בין 1957 ל-1961. במסגרת תפקידו עסק בין היתר במשבר ליטל רוק, בחקיקת חוק זכויות האזרח של 1957 ובייסוד מחלקת זכויות האזרח במשרד המשפטים.
רוג'רס כיהן כמזכיר המדינה (Secretary of State, ראש מדיניות החוץ) של ארצות הברית בין 22 בינואר 1969 ל-3 בספטמבר 1973. על שירותו קיבל את מדליית החירות הנשיאותית.
במהלך כהונתו התקיימו מתחים בינו לבין הנרי קיסינג'ר, יועץ הביטחון הלאומי. קיסינג'ר ניהל בפועל רבות ממדיניות החוץ, ולעיתים חתר להחלפתו של רוג'רס. רוג'רס שימש לעיתים קול ממתן במדיניות החוץ; למשל התנגד להפצצות בקמבודיה ב-1969, אך דעתו לא התקבלה. גם בפרויקטים חשובים כמו נירמול היחסים עם סין או הצעות לצמצום חימוש, רוג'רס הרבה לגלות על ההחלטות בדיעבד.
הוא הצליח לשמור על מעמדו במהלך פרשת ווטרגייט, ושמו נשאר נקי.
רוג'רס היה דמות מרכזית בניסיון התיווך האמריקני במזרח התיכון אחרי מלחמת ששת הימים ועד לפני מלחמת יום הכיפורים. ב-9 בדצמבר 1969 הציג את "תוכנית רוג'רס", שהתבססה על החלטת מועצת הביטחון 242. התוכנית קראה להסדרים מדורגים שיכללו נסיגה ישראלית חלקית או מלאה משטחים שנכבשו, הגנה על חופש השיט בתעלת סואץ, ודיון על מעמדה של ירושלים.
ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר דחתה את התוכנית, בטענה שהיא פוגעת בבטחון המדינה ומחייבת הסכמי שלום פורמליים שלא הוצעו. ב-19 ביוני 1970 הציע רוג'רס יוזמה נוספת על הפסקת אש של 90 יום בתעלת סואץ ושיחות על בסיס החלטה 242. ישראל דחתה בתחילה, אך קיבלה את חלק הפסקת האש לאחר שמצרים וירדן הסכימו וקיבלו הבטחות מניקסון. זה סיים בפועל את מלחמת ההתשה.
רוג'רס המשיך בניסיונות נוספים ב-1971, כולל ביקור בקהיר כדי לעודד את אנואר סאדאת לחדש משא ומתן. הקשרים של מצרים עם ברית המועצות הקשו על המגעים. מספר יוזמות נידחו בסופו של דבר על ידי ישראל.
בשנת 1986 הוביל רוג'רס את ועדת החקירה של אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר, והעלה ביקורת על ניהול הבטיחות של נאס"א. בין חברי הוועדה היו אסטרונאוטים ידועים ופיזיקאים.
רוג'רס נפטר מדום לב בינואר 2001 בבתסדה, מרילנד.
ויליאם רוג'רס נולד בניו יורק וגדל אצל סבו. אמו מתה כשהיה צעיר. הוא למד משפטים באוניברסיטה והפך לעורך דין.
במלחמת העולם השנייה שירת בצי על אניית מלחמה והשתתף בקרב חשוב בשם אוקינאווה. אחרי המלחמה עבד כעורך דין ועזר לחקור מקרים גדולים.
הוא היה התובע הכללי. זהו ראש משרד המשפטים בארצות הברית. אחר כך היה מזכיר המדינה. זהו כינוי לשר החוץ, האדם שאחראי על הקשרים בין ארצות הברית למדינות אחרות.
כמזכיר המדינה ניסה רוג'רס לתווך בין ישראל ומדינות ערב אחרי מלחמת ששת הימים. הוא הציע תכניות שדיברו על נסיגות משטחים ושיחות שלום. ראש הממשלה גולדה מאיר לא הסכימה בתחילה. הצעה שנייה שלו ב-1970 הובילה להפסקת אש בתעלת סואץ וסיימה את מלחמת ההתשה.
רוג'רס ביקר בקהיר וניסה לשכנע את הנשיא המצרי החדש לדבר על שלום. למרות ניסיונות רבים, לא נחתם הסכם שלום סופי בתקופתו.
בשנת 1986 הוביל רוג'רס ועדת חקירה אחרי אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר. הוא ביקר את הדרך שבה נאס"א טיפלה בבטיחות. רוג'רס נפטר מדום לב בינואר 2001.
תגובות גולשים