ויליאם קלארק

ויליאם קלארק (1 באוגוסט 1770, 1 בספטמבר 1838) היה מגלה ארצות אמריקאי שפרסם את שמו בהנהגת משלחת חקר יחד עם מריווד'ר לואיס.

ויליאם נולד במחוז קרוליין, וירג'יניה, תשיעי בין עשרת ילדיהם של ג'ון ואן רוג'רס קלארק. משפחתו החזיקה אחוזות ועבדים והייתה פעילה בכנסייה האנגליקנית. הוא לא קיבל השכלה פורמלית, ולכן כתיבתו ביומנים הייתה לקויה. לאחר מלחמת העצמאות המשפחה עברה לקנטאקי.

בשנת 1789 התגייס למיליציה של קנטאקי, כוח הגנה מקומי של מתיישבים. ב־1792 גויס לצבא הסדיר בדרגת סגן (קצין זוטר). ב־1796 פרש מהשירות הצבאי בגלל בעיות בריאות.

בשנת 1804 גויס קלארק על ידי מריווד'ר לואיס, בשם הנשיא תומאס ג'פרסון, להוביל משלחת שחצתה את אמריקה מצפון-מזרח למערב. מטרות המשלחת כללו חקר נהר המיזורי ויובליו, ייסוד קשרים עם שבטים אינדיאנים והכרזת ריבונות אמריקאית על האזורים שעמדו בפני חדירה אירופית.

הצוות הגיע בסופו של דבר אל האוקיינוס השקט. הם ביססו יחסים וסחרו עם שבטים מקומיים, אספו דגימות של צמחים ומינרלים, תעדו חיות וסביבות טבע, ומיפו רכסי הרים ונהרות. הם גם למדו על שפות ומנהגים של השבטים שפגשו. הצלחת המשלחת הביאה ללואיס וקלארק תהילה ציבורית.

כעידוד על תרומתם הממשלתית, קיבל קלארק משרות ממשלתיות. ב־1807 מינה אותו הנשיא ג'פרסון למפקד המיליציה של לואיזיאנה ולסוכן אמריקני לענייני אינדיאנים (נציג הממשלה שעוסק ביחסים עם השבטים). בקיץ 1808 מינה אותו הנשיא מדיסון למושל הטריטוריאלי של מיזורי.

כאשר מיזורי נפרדה מלואיזיאנה ב־1813, הוא מונה שוב כמושל. מדיסון ומאוחר יותר הנשיא מונרו חידשו את מינויםיו בשנים הבאות. ב־1822 מונה מפקח על ענייני האינדיאנים על ידי מונרו וכיהן בתפקיד עד מותו. בין 1824 ל־1825 שימש גם כמפקד הכללי של אילינוי, מיזורי וטריטוריית ארקנסו, עם סמכויות מנהליות וביטחוניות.

קלארק הראה הזדהות עם ילידים אמריקנים: הכיר בזהותם, ניהל משא ומתן, סיפק חיסונים, צייר דיוקנאות והקים אוספים של חפצים אינדיאנים. יחד עם זאת, עודד גם תוכניות לשינוי אורחות החיים והאמונות שלהם במטרה "לקדם ציוויליזציה", כפי שהיה נהוג אז.

ב־5 בינואר 1808 נשא קלארק לאישה את ג'ודית הנקוק. לזוג נולדו ארבעה ילדים. לאחר מותה ב־1820 התחתן קלארק עם בת דודתו, הרייט קנרי רדפורד, וממנה נולדו שלושה ילדים; הרייט מתה ב־1831. קלארק נפטר בסנט לואיס ב־1 בספטמבר 1838, בגיל 68. הובא לקבורה תחילה בבית הקברות או'פאלון, ואחר כך הועבר לבית העלמין בבלפונטיין, שם הוקמה אנדרטה לזכרו.

ויליאם קלארק (1770, 1838) היה מגלה ארצות אמריקאי. הוא הוביל יחד עם מריווד'ר לואיס מסע חקר גדול.

קלארק נולד בווירג'יניה והיה אחד מעשרה ילדים. הוא לא למד הרבה בבית ספר. ב־1789 הצטרף למיליציה. מיליציה היא קבוצה של תושבים שנלחמת כדי להגן על האזור. ב־1792 הצטרף לצבא בשורה הראשונה ושירת כסגן. ב־1796 פרש מהצבא בגלל בעיות בריאות.

בשנת 1804 גויס על ידי מריווד'ר לואיס, בשם הנשיא תומאס ג'פרסון. המטרה הייתה לחצות את אמריקה עד האוקיינוס השקט ולחקור את נהר המיזורי. הם הגיעו לאוקיינוס השקט. במהלך הדרך הם נפגשו בשבטים ילידים, סחרו איתם, למדו על שפתם ומנהגיהם, אספו צמחים ובעלי חיים ושרטטו מפות.

אחרי המסע קיבל קלארק עבודות בממשלה. הוא היה מושל של מיזורי ועבד כסוכן לענייני אינדיאנים. סוכן לענייני אינדיאנים הוא אדם שמייצג את הממשלה בעבודתו עם השבטים. קלארק עזר לשבטים בחיסונים, צייר אותם ואסף חפצים למוזיאון. הוא גם תמך בתוכניות לשנות חלק מאורחות חייהם.

ב־1808 התחתן עם ג'ודית. להם היו ארבעה ילדים. אחרי מותה ב־1820 נשא את הרייט, וביחד היו להם שלושה ילדים. קלארק מת ב־1838 בסנט לואיס. הוא נקבר בבית הקברות בבלפונטיין, שם יש אנדרטה לזכרו.