עם המיזורי 6,027
ויקסבורג: 21,749.5 מ"ק לשנייה
באטון רוז': 16,800
[[שבמיזורי]]
'''נהר מיסיסיפי''' (Mississippi River) הוא הנהר המרכזי במרכז ארצות הברית והנהר השני באורכו ביבשת אמריקה הצפונית אחרי המיזורי. הוא זורם ממקורו באגם איטאסקה שבצפון מינסוטה עד למפרץ מקסיקו, לאורך כ, 3,782 ק"מ. יחד עם היובל הגדול ביותר שלו, נהר מיזורי, אורכם המשותף מגיע לכ, 5,970 ק"מ, דבר שהופך את המערכת הרב-נהרית הזו לאחד הנהרות הארוכים בעולם.
שמו מיסיסיפי מגיע מהמילה הילידית Misi-ziibi, שפירושה "הנהר הגדול". הצרפתים שינו את ההגיה לשם המוכר כיום.
המיסיסיפי מחולק לשלושה חלקים: המיסיסיפי העליון (ממקורו ועד המיזורי), המיסיסיפי התיכון (ממפגש המיזורי ועד מפגש הנהר אוהיו) והמיסיסיפי התחתון (מקהיר, אילינוי עד המפרץ). אגן הניקוז שלו, האזור שכל המים בו זורמים לנהר, משתרע על כ, 3.2 מיליון קמ"ר. זה כולל חלקים מ‑32 מדינות ארה"ב ושתי פרובינציות בקנדה.
במרבית מקטעיו הנהר זורם בתוך ארצות הברית בלבד. הוא מנקז כ, 37% משטח ארצות הברית הרציפה.
הקטע העליון מתחיל באגם איטאסקה. בשטח זה בנו סדרות של תאי שיט וסכרים (מבנים שמעליהם עוברת סוללה או שער המייצר אגירה), כדי לאפשר שיט ולייצר חשמל. בנייתם שינתה את הצורה הטבעית של הנהר והאקו-סיסטמות המקומיות. כמה אגמים ועיקולים נוצרו או הורחבו על ידי סכרי השיט.
החלק התיכון זורם יחסית חופשי בין סנט לואיס לבין מפגש האוהיו. המיסיסיפי התחתון מהאוהיו עד המפרץ הוא ערוץ רחב ושטחי יותר, והוא מקבל הרבה מים מיובלים חשובים, כמו המיזורי, האוהיו והארקנסו.
לנהר היסטוריה של שינויים במסלול לאורך אלפי שנים. תהליך טבעי הנקרא "ניתוק דלתה" גורם לפעמים לנהר לעבור נתיב חדש, כאשר משקעים סוגרים נתיבים ישנים. כיום יש חשש גאולוגי שהמיסיסיפי התחתון עלול בעתיד לנטוש את הערוץ העובר ליד ניו אורלינס ולזרום ישירות דרך אגן אטצ'אפלאיה או דרך אגם פונטצ'רטריין. בניית מבנים ובהם מבנה הבקרה של הנהר הישן נועדה למנוע את ההסטה הזו.
ילידים אמריקאים חיו לאורך הנהר אלפי שנים. חלקם פיתחו חקלאות מורכבת וערים גדולות, כמו קהוקיה. מגילויים אירופאים במאה ה‑16 ועד לכיבושים וההתיישבות המאוחרת, הנהר שימש נתיב מסחרי ותשתית פוליטית. במאה ה‑19 ספינות הקיטור הפכו את הנהר לעורק תחבורה מרכזי. במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית שלטה השליטה על המיסיסיפי על השטחים והתובלה, וניצחונו של האיחוד בוקר ויקסבורג היה נקודת מפנה.
במאה ה‑20 ו‑21 נבנו פרויקטים גדולים של בקרה על הנהר, סוללות, תעלות, תאי שיט ומברצים, כדי לאפשר שיט, למנוע הצפות ולשמור על ניו אורלינס. הפעולות ההנדסיות סייעו לשליטה אך גם שינו את האקולוגיה והעבירו כמויות פחותות של משקעים אל הדלתה.
הנהר תומך במגוון גדול של בעלי חיים: באגן תועדה נוכחות של מאות מיני דגים, כולל מינים אנדמיים (מקומיים). אגן המיסיסיפי הוא גם נתיב נדידה חשוב לעופות.
עם זאת יש בעיות: זיהום מנוטריאנטים (חומרי הזנה) ודשנים ממי הנגר החקלאיים גורם לצמיחת אצות במפרץ מקסיקו וליצירת "אזור מת", אזור עם חוסר חמצן. מינים פולשים, במיוחד קרפיונים אסייתיים, פוגעים במאזן הטבעי ותוקפים את הדגה המקומית.
אורכו המסורתי של הנהר הוא כ‑3,782 ק"מ; עומקו ורוחבו משתנים מאוד לאורך המסלול. כדי לשמר את ערוץ השיט, האחראית העיקרית היא חיל ההנדסה של צבא ארה"ב, שניהל מאז תחילת ה‑19 את חפירות ההרחבה, בניית תאי שיט וסגירת ערוצי משנה. בחלקים התחתונים עומק השיט עומד על כ‑14 מטרים כדי לאפשר תנועת אוניות גדולות.
השיטפון של 1927 והשיטפון הגדול של 1993 היו אסונות טבע שגרמו נזקים עצומים ושינויים במדיניות השליטה בנהר. גם זיהומים תעשייתיים ופגיעות אנושיות אחרות השפיעו על איכות המים.
המאבק בין בקרה הנדסית לשמירה אקולוגית ממשיך. מהנדסים מפתחים דרכים להפנות זרמים בשיטפונות ולהגן על ערים, אך האפשרות לשינוי ערוץ טבעי קיימת כל עוד הכוחות הגאולוגיים חזקים. בעתיד יידרש איזון בין שיט, חקלאות, תשתיות ושימור הסביבה.
עם המיזורי 6,027
ויקסבורג: 21,749.5 מ"ק לשנייה
באטון רוז': 16,800
המיסיסיפי הוא נהר גדול בארצות הברית. הוא מתחיל באגם איטאסקה במינסוטה. הנהר זורם דרומה עד למפרץ מקסיקו. אורכו כ‑3,782 ק"מ.
השם מיסיסיפי מגיע משפת הילידים ופירושו "הנהר הגדול".
האגן של המיסיסיפי הוא האזור שכל המים בו נאגרים אל הנהר. זה אזור ענק, שכולל הרבה מדינות בארה"ב.
מסתכלים על הנהר בשלושה חלקים: עליון, תיכון ותחתון. בחלקים העליונים יש סכרים ותאי שיט. אלה עוזרים לסירות לעבור ולמנוע בעיות שיט.
לפני אלפי שנים חיו לאורך הנהר שבטים ילידים. במאה ה‑19 היו סירות קיטור גדולות על הנהר. בזמן מלחמות, שליטה על הנהר הייתה חשובה.
חלק מהמים זוהמו מדשנים וחומרים אחרים. זה גורם ל"אזור מת" במפרץ שבו הדגים לא יכולים לחיות. גם דגים זרים, כמו קרפיון אסייתי, פוגעים בדגים המקומיים.
באגן יש הרבה דגים וציפורים. אנשים שוטים בסירות, דגים ומבקרים בפארקים ליד הנהר.
המהנדסים בונים סוללות ומבנים כדי לשמור על הערוץ ולמנוע שיטפונות. לעיתים יש חשש שהנהר ימצא דרך חדשה לים, ולכן שומרים עליו.
תגובות גולשים