ויקה היא דת פגנית מודרנית העוסקת בכישוף ובפולחני טבע. היא נחשבת לדת הכישוף המודרנית הראשונה. ויקנים רואים בעצמם מכשפים ומכשפות, ומייחסים לכישוף תפקיד דתי ופרקטי בחיי היומיום.
במרכזה עומדת דואותאיזם (אמונה בשני אלים: אל זכר ואלה נקבה). הזיווג בין האל והאלה מסמל את כוחות הטבע ושומר על מחזור החיים. הוויקה חוגגת את מעגל העונות באמצעות שמונה חגי שמש וערבי ירח מלא (שבעה-עשר מפגשים בשנה: 8 שבתות ו-13 esbats).
אין לה מקדש קבוע; טקסים נערכים בתוך מעגל שאותו מטילים לפני הפולחן.
ויקה נוצרה בראשית המאה ה-20 באזור ניו-פורסט, אנגליה. ג'רלד גרדנר, פקיד אנגלי ואנתרופולוג חובב, קישר בין מנהגים שהוא למד לבין מסורות כישוף עממיות. חלק מהמושגים שלו שנויים במחלוקת אקטואלית והיסטוריונית. גרדנר פרסם ב-1951 את Witchcraft Today כדי להסביר ולשפר את תדמית המכשפה.
השימוש בשם "ויקה" הגיע מאנגלית ביניימית: Wicca ו-Wicce היו שמות למכשף ומכשפה. ההגייה הישנה הייתה "ויצ'ה", אך היום מקובל לומר "ויקה".
ויקה התפלגה למסורות ושושלות שונות. המסורת המרכזית היא הגרדנריאנית, השמה דגש על שושלות חניכה. בשיטה זו נכנסים למעגל באמצעות טקס חניכה בידי מכשפה או מכשף מוסמכים.
המסורת האלכסנדרית נוצרה בידי אלכס סנדרס, תלמיד של גרדנר, והיא פתוחה יותר לשינויים. קיימת גם המסורת הדיאנית, המושפעת מתנועות פמיניסטיות, המדגישה פולחן לאלה בלבד.
בעקבות גל הניו-אייג' והפרסום של מחקרים וספרים, צמחה בארצות הברית ויקה אקלקטית. אקלקטית פירושו בחירה אישית של טקסים ורעיונות מתוך מקורות שונים. ישנם גם ויקנים סוליטריים, העוסקים בפולחן לבד, בלי אספה (coven - אספה היא קבוצה של ויקנים שמקיימת טקסים יחד).
דיון בין מסורתיים לאקלקטיים נגע בזכות השימוש בשם ויקה ובחשיבות החניכה.
מהתפשטות הוויקה באמריקה נולדו דתות כישוף אחרות, המשפיעות ומושפעות מהויקה. חלקן דחו את הדואותאיזם והמבנה ההיררכי של הוויקה ויצרו מודלים שוויוניים שונים.
ויקה היא דואותאיסטית: יש שני כוחות מרכזיים, זכרי ונקבי. ויקנים מחפשים איזון בין הכוחות הללו. אלו מיוצגים בדרך כלל בכוהן וכוהנת בטקסים.
לפני טקס בהטלת מעגל מציירים או מסמנים מעגל סביב המקום. המעגל הוא מרחב מקודש זמני. בתוך המעגל נערכים הטקסים, מטילים בו כישופים ומזמינים את האל והאלה. לפני כניסה לעתים נעשה טבילה ריטואלית לטיהור.
הטקסים חוגגים את השינויים בטבע ובעונות. ההליטורגיה משתנה בין מסורות ואספות, כי הרבה מהטקסים הם סודיים ומועברים בחניכה.
חלק מהמסורות כוללות עירום טקסי (skatolia), שמקורו ברעיונות נטוריסטיים ובהשקפה שגם הגוף קדוש.
"הטקס הגדול" הוא טקס מרכזי בו מופיעה מטאפורת מיני-פולחנית בין האל והאלה. הוא דומה לרעיון של "hieros gamos", נישואי אלים פולחניים. הטקס יכול להיות סימבולי או ממשי.
"הורדת הירח" (Drawing Down the Moon) הוא טקס שבו מזמינים את האלה לֵמּלא את גופתה של הכוהנת. בזמנו הכוהנת נמצאת במצב טראנס ומעבירה מסר בשם האלה.
הוויקה חוגגת את גלגל השנה, שבו שמונה חגי שמש (sabbats) ומפגשי ירח מלא (esbats). החגים כוללים שוויוני יום ולילה, יום הארוך והקצר, וחגי חציה שמקורם בקלטית.
ויקנים עורכים טקסים אישיים כמו handfasting (נישואים דתיים), Wiccaning (קליטת תינוק לקהילה), Maidening (חגיגת הווסת הראשונה) ו-Croning (טקס גיל מעבר לנשים).
כלי המזבח כוללים את'מה (Athame - פגיון טקסי), מטה, גביע, קדרה, פנטקל (סמל עם פנטגרם - כוכב חמש קודקודים), נרות וקטורת. כל כלי הוא גם סמל הקשור ליסודות: אש, מים, אדמה, אוויר ולעיתים היסוד החמישי.
ספר הצללים (Book of Shadows) הוא יומן אישי של טקסים, לחשים ורעיונות. מקורות ישנים של ספרים כאלה מיוחסים לגרדנר.
העיקרון המרכזי הוא העצה הוויקנית: "אם זה לא פוגע בדבר, עשה כרצונך". זאת הנחיה שמדגישה אחריות אישית ולא איסור מוחלט. ויקנים רבים גם מאמינים בחוק החזרה פי שלושה (Threefold Law): מעשים חוזרים לעושה בעוצמה משולשת, כתזכורת מוסרית.
במסורת הבריטית ישנם ארדנים (Ardanes) - קוד התנהגות מסורתי, שמטרתו להגן על הקהילה. ארדן חשוב הוא לשמור על סודיות הקיום והמיקומים מפני רדיפות.
ויקה היא דת מודרנית שעוסקת בטבע ובכישוף. כישוף כאן הוא שימוש בטקסים ובכוונה להשפיע.
ויקנים רואים שני אלים: אל זכר ואלה נקבה. הם חוגגים את העונות ואת הירח.
ויקה הופיעה בתחילת המאה ה-20 באנגליה. ג'רלד גרדנר עזר להפיץ רעיונות אלה.
השם ויקה הגיע מהמילים העתיקות למכשף ולמכשפה.
יש כמה דרכים להיות ויקן. חלקן שומרות על טקסים ישנים. חלקן יוצרות טקסים חדשים.
אספה היא קבוצה של ויקנים הפוגשת יחד לטקסים.
לפני טקס יוצרים מעגל מקושט. המעגל הוא המקום הבטוח לטקס.
במהלך הטקסים מזמינים את האל והאלה ומטילים כישופים. לעיתים יש שירה וריקוד.
"הטקס הגדול" הוא טקס שבו מדמים את איחוד האל והאלה. זה יכול להיות סימבולי.
"הורדת הירח" היא שעה שהכוהנת מקבלת את דברי האלה.
הכלים כוללים פגיון טקסי שנקרא את'מה, מטה, גביע ונרות. לכל דבר יש משמעות.
ספר הצללים הוא מחברת אישית של כל ויקן. שם כותבים טקסים ורעיונות.
העיקרון הכי חשוב הוא: "אם זה לא פוגע, עשה כשרצונך". זה אומר לחשוב על ההשלכות.
חלק מהויקנים מאמינים שמעשיך חוזרים אליך פי שלושה, כדי להזכיר אחריות.
תגובות גולשים