ולדיווסטוק

ולדיווסטוק היא עיר גדולה במזרח הרחוק של רוסיה על חוף ים יפן.
היא נמל חופשי מקרח כל השנה, ומשרתת כבסיס לצי האוקיינוס השקט של רוסיה.
העיר היא בירת מחוז פרימורסק והתחנה הסופית של רכבת הטרנס־סיבירית.
אוכלוסייתה כ־600 אלף תושבים. בספטמבר 2012 אירחה העיר את פסגת APEC.

העיר נוסדה ב־20 ביוני 1860 כנמל צבאי, והשם משמעותו "שליט המזרח".
היא הפכה לעיר ב־1880 והייתה למרכז מנהלי מאז סוף המאה ה־19.
ב־2018 הועברה בירת המזרח הרחוק הרוסי מחברובסק לוולדיווסטוק.

ולדיווסטוק שוכנת בקצה דרומי של חצי אי, בקרבה לגבולות עם סין וקוריאה הצפונית.
שטח העיר כ־600 קמ"ר. הנקודה הגבוהה ביותר בגבולות העיר היא הר חולודילניק, 257 מטר.
המרחק למוסקבה בקו אווירי הוא כ־6,430 ק"מ ולטוקיו כ־1,050 ק"מ.

בתחילת המאה ה־20 הייתה בעיר קהילה סינית וקוריאנית גדולה. מדיניות ממשלתית העיבה על קהילות אלה והן חדלו להתקיים עד 1939.
מ־1958 עד 1991 ולדיווסטוק הוגדרה "עיר סגורה", אזרחים זרים לא הורשו לבקר בה, ואזרחים סובייטים נזקקו לאישורים מיוחדים.
כיום יש קהילות ארמנית ויהודית משמעותיות. בית כנסת מרכזי נחנך במרכז העיר ב־18 בדצמבר 2015, באירוע בו נכחו ראש הממשלה דמיטרי מדבדב והרב בערל לאזאר.

ענפי המשנה החזקים הם שינוע ימי, דיג מסחרי ותעשיות המזון.
לפי הנתונים, מעל 80% מהתוצר המסחרי של העיר מגיעים מדיג. מוצרי הייצוא העיקריים הם דגים, עץ, מתכות וספינות.
הנמל קיבל מאז אוקטובר 2015 מעמד של נמל חופשי, כלומר הוא חופשי מביקורות מכס ומס (בדיקות רשמיות של סחורות ומיסים).
בעיר פועל גם פסטיבל הקולנוע "Pacific Meridian".

הטרנס־סיבירית בנויה כדי לקשר את ולדיווסטוק עם רוסיה האירופית; הקו מגיע עד מוסקבה.
נמל התעופה מקשר את העיר לערים חשובות בעולם, בין היתר סיאטל, אנקורג' וטוקיו, ולערים גדולות ברוסיה.
בתוך העיר יש רשת תחבורה מגוונת: חשמליות, טראם, אוטובוסים, רכבת, מעבורות וקרוניות.

ולדיווסטוק היא עיר בעלת חשיבות אזורית ומחולקת לחמישה מחוזות: לנינסקי, האחד במאי, פרוורצ'נסקי, המועצות ופרונזה.

דו"ח מקומי של קבוצת "אקוסנטר" מצא שרוב פרברי העיר מזוהמים באופן מסוכן.
המחקר, שנעשה על דגימות משנות 1985, 1993, הצביע על עלייה ברמות מתכות כבדות כמו קדמיום, ארסן וכספית.
הגורמים לזיהום כוללים כ־80 אתרי תעשייה באזור, דוגמת מספנות, תחנות כוח ובתי דפוס, וכן תכונות גאוגרפיות שמקשות על פיזור זיהום.

ולדיווסטוק היא עיר גדולה במזרח רחוק של רוסיה.
היא ניצבת על חוף ים יפן ויש בה נמל שאינו קופא בחורף.
נמל שאינו קופא אומר אוניות יכולות להיכנס ולצאת כל השנה.
זו גם תחנה אחרונה של רכבת גדולה שנקראת הטרנס־סיבירית.
בערים גרו כ־600 אלף אנשים.

העיר הוקמה ב־1860 כנמל צבאי. השם שלה פירושו "שליט המזרח".
ב־1880 היא הפכה לעיר רשמית.

ולדיווסטוק קרובה לסין ולקוריאה הצפונית.
היא נמצאת על חצי אי והשטח שלה כ־600 קמ"ר.
השיא העירוני גבוה כ־257 מטר.

לפני המלחמות חיו בעיר גם סינים וקוריאנים רבים.
מ־1958 עד 1991 העיר הייתה "עיר סגורה". עיר סגורה פירושה שאנשים זרים לא יכולים לבוא לשם בקלות.
יש בו קהילות ארמניות ויהודיות. ב־2015 נפתח בית כנסת גדול במרכז העיר.

כלכלת העיר מסתמכת בעיקר על ספנות ודיג.
יותר מ־80% מהעסקים המסחריים בעיר קשורים בדיג.
הנמל קיבל מעמד מיוחד ב־2015 שמקל על בדיקות מכס ומס.

הרכבת הגדולה מחברת את ולדיווסטוק עם מוסקבה.
יש גם טיסות לטוקיו ולערים גדולות אחרות.
בתוך העיר נוסעים ברחובות באוטובוסים, חשמליות וטראם.

מחקר מקומי מצא שחלקים מהפרברים מזוהמים מאוד.
הזיהום נגרם מתעשיות רבות, כמו מספנות ותחנות כוח.
זה משפיע על האוויר והאדמה.