ולדימיר מיכאלוביץ' ליברזון (23 במרץ 1937, 4 באוגוסט 1996) היה שחמטאי רב-אמן. רב-אמן (Grandmaster) הוא דרגה גבוהה מאוד בשחמט. ליברזון נולד במוסקבה ועלה לישראל מברית המועצות ב-1973.
את דרגת רב-אמן קיבל בשנת 1965. הוא זכה באליפות ישראל בשחמט בשנת 1974. ליברזון ייצג את ישראל באולימפיאדות השחמט בשנים 1974, 1976, 1978 ו-1980.
כבר החל לשחק בשחמט בגיל שבע. עד גיל עשר שיחק ברמת הדרגה השלישית (דרגה תחרותית ראשונית). השתתף בתחרויות נוער רק מגיל חמש עשרה. בגיל שש עשרה כבר היה מועמד לדרגת אמן, אך לימודיו בטכניון עיכבו את קבלת התואר המלא.
בהיותו בן 22 זכה בתואר "אמן ברית-המועצות". הוא השתתף חמש פעמים באליפות ברית המועצות והישגו הגבוה ביותר היה המקום הרביעי. בין 1967 ל-1977 ניצח שבע פעמים בתחרויות בינלאומיות, ובין 1965 ל-1982 סיים חמש פעמים במקום השני.
ליברזון שיחק נגד שחמטאים ידועים, כולל בוטביניק, טל, פטרוסיאן, קרפוב וקורצ'נוי. סגנון המשחק שלו היה קלאסי: חיפש מסעים הגיוניים ונמנע מהרפתקאות מיותרות.
בתחילת שנות ה-80 כתב את הספר "שחמט" בהוצאת עם עובד, המיועד ללימוד עצמי למתחילים. בתחילת שנות ה-90 פרסם את "עונג שחמט עם ולדימיר ליברזון", אוסף משחקים שנכתב להנאה ולהבנת המשחק. הספרים זכו לפופולריות בקרב שחמטאי ישראל.
נפטר ב-4 באוגוסט 1996 בגיל 59. הותיר שני ילדים: יאיר ורגינה.
ייצג את ישראל באולימפיאדות השחמט של 1974, 1976, 1978 ו-1980.
ולדימיר ליברזון נולד במוסקבה ב-1937. הוא עלה לישראל ב-1973.
הוא היה רב-אמן בשחמט. רב-אמן זו דרגה מאוד גבוהה בשחמט. בשנת 1974 הוא זכה באליפות ישראל.
התחיל לשחק בגיל שבע. בגיל עשר שיחק בדרגה תחרותית. רק בגיל חמש עשרה התחיל להשתתף בתחרויות לנוער.
השתתף בארבע אולימפיאדות, בשנים 1974, 1976, 1978 ו-1980. גם ניצח מספר תחרויות בינלאומיות.
הוא כתב שני ספרים על שחמט. אחד פופולרי ללימוד עצמי למתחילים.
ליברזון שיחק רגוע והעדיף מהלכים הגיוניים. הוא לא אהב להסתכן בהרפתקאות במשחק.
נפטר ב-1996. השאיר שני ילדים, יאיר ורגינה.
הופיע באולימפיאדות השחמט של ישראל ב-1974 עד 1980.
תגובות גולשים