ד"ר מיכאל מויסיביץ' בוטביניק (17 באוגוסט 1911, 5 במאי 1995) היה שחמטאי יהודי-סובייטי, רב-אמן (דרגת שחקן שחמט בכירה), ואלוף העולם בשלוש קדנציות. במקביל לקריירת השחמט הוא עבד כמהנדס חשמל וכמדען מחשב, ועסק גם בפיתוח תוכנת שחמט. הוא נבחר לחבר בהיכל התהילה העולמי של השחמט.
בוטביניק היה השחקן העולמי הראשון שנולד בברית המועצות. זה גרם לו ללחצים פוליטיים, אבל גם נתן לו השפעה בארגון השחמט הסובייטי. הוא היה מעורב בארגון אליפויות העולם אחרי מלחמת העולם השנייה, והשפעתו פתחה אפשרויות לשחמטאים סובייטים נוספים. בין תלמידיו הבולטים: אנטולי קרפוב, גארי קספרוב וולדימיר קראמניק.
נולד בקואוקלה (כיום רפינו ליד סנקט פטרבורג). הוריו היו רופאי שיניים, והוא גדל בשדרת נבסקי. אביו אסר לדבר יידיש בבית; משפחתו חיה מחוץ לגטו היהודי המקומי. בילדותו מיכאל הגדיר עצמו אתאיסט. ב-1920 אמו חלתה ואביו עזב את המשפחה.
בגיל 12 למד לשחק שחמט וחווה התאהבות במשחק. הוא החל להתאמן יומיומית ופיתח דרך חשיבה על "קונספטים" אסטרטגיים, כלומר רעיונות מוחשיים שמובילים לחוקים ושיטות משחק. בגיל 14 ניצח במשחק סימולטני של אלוף העולם חוסה ראול קפבלנקה. הוא עלה במהירות בצמרת: ניצח במספר אליפויות ברית המועצות (בין השנים הבולטות: 1931, 1933, 1939, 1941, 1945, 1952).
בוטביניק הגיע לשיאו לאחר מלחמת העולם השנייה. ב-1948 ניצח בתחרות שבה השתתפו חמשת השחמטאים הבכירים וזכה בתואר אלוף העולם. משם הוחלט שאיגוד השחמט העולמי יקיים אליפויות עולם מדי שלוש שנים. בוטביניק החזיק בתואר בשני המחזורים הבאים, ואז בשנת 1957 הפסיד לווסילי סמיסלוב. הוא החזיר את התואר ב-1958, הפסיד למיכאל טל ב-1960, חזר והזכה שוב ב-1961, והפסיד ב-1963 לטיגראן פטרוסיאן.
סגנון המשחק שלו התאפיין בהשקעה רבה בניתוח והכנה. הוא הקדיש זמן רב להכנה לכל מפגש ולניתוח מהלכים אחרי המשחק. זו אחת הסיבות שמנעו ממנו להפסיק בקלות והשאירו אותו ברמה הגבוהה לאורך שנים.
בוטביניק חיזק ופישט פתיחות כמו ההגנה הצרפתית (פתיחה שבה השחור משחק ...e6 ו...d5) והקארו-קאן (פתיחה שבה השחור משחק ...c6 ו...d5). על שמו נקראת התקפה ב"קארו-קאן", "בוטביניק, פאנוב".
מאמצע שנות ה-60 צמצם את השתתפותו בתחרויות. הוא הקדיש את זמנו לפיתוח תוכנות שחמט ולהדרכת שחמטאים צעירים. תארים ותארים שלו והשפעתו על הדורות הבאים מסמנים אותו כאחת הדמויות המרכזיות בשחמט המודרני.
בוטביניק שיחק דו-קרבות משמעותיים במשך הקריירה. במקצת מהמקרים הוא ניצח, ובאחרים הפסיד ואז החזיר לעצמו את התואר, מה שמדגיש את עקשנותו ואת יכולתו לחזור מפסדים.
בוטביניק השתתף בנבחרת האולימפית של ברית המועצות, והיה חלק מהמערכת הסובייטית שהשפיעה רבות על השחמט העולמי.
במהלך הקריירה שיחק משחקים רבים שנחשבים למופתים. בדוגמאות בולטות: ניצחון על קפבלנקה (AVRO 1938), משחקים נגד איליה קאן (מוסקבה 1931), ניצחון מרשים על רגוזין (1940), ומשחק ארוך ומוצק נגד בובי פישר (1962) שבו הצליח לחלץ תיקו מעמדה קשה. ברבים ממשחקיו בולטת היכולת לתכנן תוכנית ארוכת טווח, להפעיל יתרון של "רגלי רוב" באגף המלכה (כמות רגלים גדולה יותר באגף אחד בלוח), ולסיים בשיטות ברורות.
כמה משחקים מראים גם את הכישורים הטכניים שלו בסיום הצריחים ובמהלכי חילופי כלים מתוכננים. בוטביניק נודע באוזן לניתוח עמוק ובסבלנות במשחקים שהשתרכו לעשרות מהלכים.
מיכאל בוטביניק (1911, 1995) היה שחמטאי יהודי-סובייטי גדול. הוא היה רב-אמן, כלומר שחקן שחמט ברמה גבוהה. הוא זכה באליפות העולם שלוש פעמים.
נולד ליד סנקט פטרבורג. הוריו היו רופאי שיניים. אביו לא נתן לדבר יידיש בבית. בגיל 12 למד לשחק שחמט. בגיל 14 ניצח במשחק סימולטני של אלוף העולם קפבלנקה.
בוטביניק ניצח פעמים רבות באליפות ברית המועצות. ב-1948 זכה בתואר אלוף העולם. אחרי כן הוא הפסיד, חזר וזכה שוב כמה פעמים. הוא היה ידוע בכך שהוא מוכן ומשקיע הרבה זמן בהכרת המשחק.
היה לו משחקים מפורסמים נגד שחקנים כמו קפבלנקה, בובי פישר ויריבים סובייטים. במשחקים אלה הוא הראה תכנון וחוזק בזהירות ובסיום.
מאמצע שנות ה-60 הוא כמעט לא שיחק בתחרויות. במקום זה לימד שחקנים צעירים ועבד על תוכנת מחשב לשחמט. כמה מתלמידיו הפכו לאלופי עולם, למשל אנטולי קרפוב וגארי קספרוב.
כינויו היה "איש הברזל" בגלל ההתמדה שלו. הוא לימד שחקנים איך לחשוב ארוך טווח ולתכנן מהלכים בזהירות.
תגובות גולשים