ולדימיר מאיאקובסקי

ולדימיר ולדימировיץ' מאיאקובסקי (1893, 1930) היה משורר רוסי בולט בתנועת הפוטוריסטים הרוסים של תחילת המאה ה-20. הוא גם צייר, בעיקר פלקטים (כרזות) וחיבר תסריטים.

נולד בגאורגיה במשפחה ממוצא אוקראיני. בגיל 14 השתתף בהפגנות סוציאליסטיות. לאחר מות אביו עברה המשפחה למוסקבה. כפעיל פוליטי נעצר מספר פעמים, ובכלא במוסקבה החל ב-1909 לכתוב שירים. לאחר מכן למד בבית ספר לאמנות במוסקבה, והצטרף לתנועת הפוטוריזם, תנועה אמנותית שהדגישה חידוש ועברו למודרניות.

בשנותיו הראשונות פרסם שירים פוטוריסטיים. ב-1915 יצאה הפואמה המפורסמת "ענן במכנסיים" (פואמה בארבעה פרקים) שהתפרסמה כתוקפנית כלפי סדרי החיים הישנים. בתקופת מלחמת העולם הראשונה ובמהלכי המהפכה נושאיו כללו אהבה, מלחמה וסבל האדם.

ב-1917 היה עד למהפכת אוקטובר ופעל בהתלהבות מהפכנית. לאחר מכן עבד בסוכנות חדשות סובייטית וכתב שירי תעמולה וציורים סאטיריים. ב-1919 פרסם אוסף שירים, ובשנות ה-20 היה דמות מרכזית ב"חזית אמנות השמאל". הוא קרא לעבודתו גם 'פוטוריזם קומוניסטי'.

מאיאקובסקי הרבה לנסוע ברחבי ברית המועצות והעולם. בין המקומות שבהם ביקר היו בריטניה, גרמניה, ארצות הברית, מקסיקו וקובה. ב-1925 פרסם רשימות על ארצות הברית, שבהן שיבח טכנולוגיה וביקר עוולות חברתיות. בארצות הברית פגש את אלי ג'ונס, שאיתה נולדה לו בת, והוא גילה על קיומה רק ב-1929.

לקראת סוף שנות ה-20 החל להיות ביקורתי כלפי חלק מהמדיניות הסובייטית. כתב מחזות כגון "פשפש" (1929) ו"בית מרחץ" (1930) שהביעו ביקורת על בירוקרטיה ושלטון. יחסים רעועים עם השלטון ויחסים אישיים שנכוו הביאו לכך שב-14 באפריל 1930 הוא מצא את מותו. נקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה במוסקבה. עיר הולדתו שונה לאחר מותו לשמה של מאיאקובסקי.

נפוצו ספקות אם מותו היה התאבדות או רצח בפקודת השלטון; מסמכי הק.ג.ב. שנחשפו בשנות ה-90 לא פתרו את השאלה. לאחר מותו הותקף בידי חלק מעיתונות סובייטית כ"פורמליסט", אך גם זכה להכרה רשמית מאנשי השלטון. השפעתו על השירה במאה ה-20 הייתה רחבה, ועלו שמות של משוררים שאותם השפיע.

מאיאקובסקי כתב ספרי שירה רבים. כמה מהם תורגמו לעברית. בנוסף, תרגם שלמה חוחלובקין מבחר משיריו.

ולדימיר מאיאקובסקי נולד ב-1893 ומת ב-1930. הוא היה משורר רוסי חשוב. הוא גם צייר ועבד על כרזות. פוטוריסטים, אמנים שאהבו חדשנות, חשבו שהוא חשוב.

כשהיה ילד השתתף במחאות. אחרי שאביו מת המשפחה עברה למוסקבה. נעצר כמה פעמים. בכלא התחיל לכתוב שירים.

למד ציור ועבר ללכתוב שירים בצורות חדשות. ב-1915 כתב את הפואמה "ענן במכנסיים", שנלחמה ברעיונות ישנים. בזמן מלחמת העולם ובמהפכה כתב על פחדים ואהבה.

ב-1917 ראה את המהפכה ברוסיה. אחר כך עבד בעיתונות סובייטית וכתב שירים שנועדו לשכנע אנשים. ב-1925 נסע לאמריקה וכתב על מה שראה שם.

סיפור אהבה חשוב בחייו היה עם ליליה בריק. מאוחר יותר פגש אישה בארצות הברית והייתה לו בת.

בסוף שנות ה-20 כתב מחזות שביקרו את הבירוקרטים. חיייו היו קשים, והוא נפטר ב-1930. קברו אותו במוסקבה. אחרי מותו שאלו אם הוא התאבד או אם נרצח; לא נמצא פתרון ברור.

הוא השפיע על משוררים רבים. יש בתיאטרון במוסקבה שם הנקרא על שמו.

כמה משיריו תורגמו לעברית. שלמה חוחלובקין תרגם מבחר מהם.