ברית המועצות הייתה יורשת האימפריה הרוסית. הצאר ניקולאי השני שלט עד 1917. בדצמבר 1922 הוקמה ברית מופרדת של רפובליקות סוציאליסטיות, בראשות רוסיה ואחרות.
התקוממות בפטרוגרד ב־1917 הביאה לנפילת הצאר. הממשלה הזמנית רצתה דמוקרטיה והמשיכה במלחמה. במקביל קמו מועצות פועלים, הסובייטים (מועצות פועלים). הבולשביקים, מפלגה קומוניסטית קיצונית בראשות ולדימיר לנין, הפילו את הממשלה בנובמבר 1917 במהפכת אוקטובר. בשנות 1918, 1921 פרצה מלחמת אזרחים, שנעשתה למסגרת לחיזוק השלטון הקומוניסטי. בהסכם ריגה מ־1921 נמסרו שטחים של אוקראינה ובלארוס לפולין.
המשטר הפך לשלטון חד־מפלגתי ב־1918. בתחילה הופעלה מדיניות של "קומוניזם מלחמתי", ואחר כך הונהגה מדיניות כלכלית חדשה, נא"פ (NEP), שהגבילה הלאמה ואפשרה יזמות מסוימת. לאחר מותו של לנין ב־1924 פרץ מאבק הירושה. יוסיף סטלין חיזק את כוחו בסוף שנות ה־20 ובטל את הנא"פ.
בשנת 1928 החל סטלין בתיעוש אינטנסיבי ובקולקטיביזציה. קולחוזים (חוות משותפות) הוקמו והאדמות של איכרים הוחרמו. תהליך זה גרר התנגדות, מאבק כבד ורעב קשה, שהוכר כ"הולודומור" באוקראינה. ההערכות מדברות על מיליוני קורבנות. בשנות ה־30 סטלין ערך טיהורים גדולים במפלגה ובחברה. הוקמו מחנות עבודה, ה־גולאג (מחנות עבודה), ומיליונים הושלכו למאסר או הוצאו להורג. יחד עם זאת נבנתה תעשייה כבירה בברית המועצות לפני מלחמת העולם השנייה.
בשנת 1939 נחתם הסכם ריבנטרופ, מולוטוב בין ברית המועצות לגרמניה הנאצית. ב־17 בספטמבר 1939 כרתה ברית המועצות לפלוש לפולין ולהספח שטחים. ב־1941 פלש היטלר לברית המועצות במסגרת מבצע ברברוסה, והיכנע להסכם. הצבא האדום נסוג, אך עצר את הגרמנים בקרבות מרכזיים, בין היתר מוסקבה וסטלינגרד, והתקדם עד לברלין. ב־1945 נעשתה כניעת גרמניה והברית יצאה כמעצמה עולמית.
לאחר המלחמה שוקמה הכלכלה. מוסקבה חיזקה את שליטתה באירופה המזרחית וסייעה לקומוניסטים בסין. מדיניות חוץ זו וגידול העימותים עם ארצות הברית ובריטניה הובילו למלחמה הקרה. בתוך המדינה נמשך הדיכוי; סטלין מת ב־1953.
ניקיטה חרושצ'וב קידם גינוי של הטרור של סטלין והרפה מסוימת בשליטה. רפורמותיו היו מוגבלות והוא הודח ב־1964. ליאוניד ברז'נייב ביסס שלטון יציב יותר, חיזק את הצבא והנהיג מדיניות שמרנית יותר. כניסת ברית המועצות לאפגניסטן ב־1979 ריסקה חלק מהדטאנט (הרפיה ביחסים בין המעצמות).
בשנות ה־80 הכלכלה והמבנה הפוליטי החלשו. ב־1985 מיכאיל גורבצ'וב נבחר למנהיג והוביל רפורמות בשם פרסטרויקה (בנייה מחדש) וגלאסנוסט (פתיחות). הרפורמות הגדילו שקיפות ומעבר לנורמות מערביות, אך לא פתרו את המשבר הכלכלי והמוסדי.
ב־7 בפברואר 1990 הוועדה המרכזית הסכימה לוותר על מונופול הכוח של המפלגה. הרפובליקות ערכו בחירות רב־מפלגתיות והחלו לדרוש ריבונות. הן הפסיקו להעביר כספים לממשל המרכזי, והמצב הכלכלי החריף. ניסיון הפיכה ב־1991 הראה על חולשת ההנהגה. ב־25 בדצמבר 1991 התפטר גורבצ'וב והעביר את הסמכויות לבוריס ילצין. בתוך ימים מעטים הפכה ברית המועצות למדינה מתפרקת והמוסדות הסובייטיים חדלו לפעול.
ברית המועצות נולדה אחרי נפילת הצאר ב־1917. היא הוקמה רשמית בדצמבר 1922. היא איחדה מדינות שנשלטו בידי המפלגה הקומוניסטית.
ב־1917 העם הפך נגד השלטון המלוכני. קמו מועצות פועלים, הסובייטים (מועצות עבודה). הבולשביקים (מפלגה קומוניסטית קיצונית) בראשות לנין לקחו את השלטון בנובמבר.
ברית המועצות הפכה למדינה ששם יש רק מפלגה אחת בשלטון. בשנות העשרים הונהגה מדיניות חדשה, נא"פ (מדיניות כלכלית חדשה), שאפשרה קצת יזמות. בסוף שנות העשרים סטלין לקח שליטה והנהיג תיעוש מהיר.
הוא הקים קולחוזים (חוות משותפות) והפקיע אדמות מאיכרים. זה גרם לרעב גדול, שנקרא הולודומור (רעב באוקראינה). הרבה אנשים מתו. סטלין גם ערך טיהורים ושלח אנשים למחנות העבודה, ה־גולאג (מחנות עבודה).
בשנת 1939 חתמה ברית המועצות על הסכם עם גרמניה. ב־1941 גרמניה פרצה והאמינה. הצבא האדום לחם וקיבל את הכוח עד לניצחון על גרמניה ב־1945.
אחרי המלחמה ברית המועצות התפתחה והתארגנה מחדש. היא השפיעה על מדינות מזרח אירופה ותמכה בקומוניסטים במקומות אחרים. זה גרר מתיחות עם ארצות הברית והחלה תקופת המלחמה הקרה.
בשנות ה־80 הכלכלה הייתה חלשה. ב־1985 גורבצ'וב הוביל רפורמות שנקראו פרסטרויקה (בנייה מחדש) וגלאסנוסט (פתיחות). הרפורמות לא הצליחו לייצב את המדינה. ב־1991 ניסו אנשים להעמיד הפיכה, וזה גרם למשבר. ב־25 בדצמבר 1991 גורבצ'וב התפטר וברית המועצות התפרקה.
תגובות גולשים