ולטר רתנאו (29.9.1867, 24.6.1922) היה מדינאי גרמני ושר החוץ היהודי היחיד בתולדות גרמניה. הוא נרצח אחרי פחות מחמישה חודשים בתפקיד.
רתנאו נולד בברלין כבנם הבכור של אמיל רתנאו ומתילדה נחמן. אביו פעל בתעשיית החשמל והביא לטכנולוגיות חדשות לגרמניה. כששירת בצבא הפרוסי לא אפשרו לו דרגת קצונה בגלל היותו יהודי.
בצעירותו ניהל מפעל של משפחתו. ב-1897 פרסם מאמר שנוי במחלוקת תחת שם עט, שבו תיאר את מהגרי המזרח היהודים באופן קשה וקרא להתבוללות. מאוחר יותר התחרט על המאמר, אך הוא שימש כלי בידי מתנגדיו.
רתנאו היה גם איש עסקים מוביל ויצר קשרים בתעשייה ובתרבות. בתחילת מלחמת העולם הראשונה עבד במינהל לכלכלת המלחמה. ב-1915 נאלץ לפרוש מתפקיד ממשלתי זמנית בגלל התנגדות על רקע מוצאו, וחזר לראשות קונצרן AEG עם מות אביו.
לאחר המלחמה שימש כיועץ כלכלי ומשתתף במשאים ומתנים על פיצויי המלחמה. במאי 1921 מונה לשר השיקום של רפובליקת ויימאר וניהל משא ומתן חשוב עם צרפת. בפברואר 1922, למרות אזהרות של משפחה וחברים, מונה לשר החוץ (שר שאחראי על יחסי המדינה עם מדינות אחרות).
ב-24 ביוני 1922, בזמן שנסע במכונית פתוחה ברחבי ברלין, התנקשו בו שלושה אנשי ימין קיצוני. הם ירו עליו בתת-מקלע וזרקו רימון. רתנאו נפצע קשה ומת לאחר זמן קצר בבית חולים.
הרקע לרצח כלל את מעורבותו בהסכם רפאלו, הסכם שיתוף פעולה עם ברית המועצות, וגם שנאת האנטישמים (אנטישמיות היא שנאה ליהודים) כלפיו. ההסתה כללה שמועות על שליטה כלכלית של מעגלים סגורים, ובחלק מהמקרים צוטטה נאומיו בצורה שהחמירה את התקפות השנאה.
לרצח הייתה השפעה עמוקה: בהלווייתו השתתפו מעל למיליון איש, והאירוע נחשב לאבן דרך בהתפוררות רפובליקת ויימאר ובעליית הימין הקיצוני. שניים מהמתנקשים מתו במהלך המצוד, ואחד נשפט ונידון לכלא; הוא שוחרר ב-1930. שנים מאוחר יותר הנאצים הסירו את הלוח המנציח את מקום הרצח ופקידים בכירים ניהלו דיונים שמשבחו את המעשה.
ולטר רתנאו (1867, 1922) היה פוליטיקאי גרמני. הוא היה שר החוץ היהודי היחיד בגרמניה. שר החוץ הוא שר שאחראי על הקשרים עם מדינות אחרות.
רתנאו נולד בברלין. אביו עבד בתעשיית החשמל. בצבא לא נתנו לו דרגת קצונה כי הוא היה יהודי.
עבד במפעלים של משפחתו וניהל חברות. ב-1897 פרסם מאמר שגרם למחלוקת. אחר כך התחרט עליו.
במלחמת העולם הראשונה עבד על כלכלת המלחמה. אחרי המלחמה עזר במשא ומתן על פיצויים. ב-1921 היה שר השיקום. בפברואר 1922 מונה לשר החוץ, למרות שאנשים הזהירו אותו שזה מסוכן.
ב-24 ביוני 1922 שלושה אנשים תקפו את מכוניתו הפתוחה. הם ירו עליו והשליכו רימון. רתנאו נפצע ומת בבית החולים.
הרצח קשור להסכם רפאלו, הסכם עם ברית המועצות, ולשנאה ליהודים. ההלוויה שלו היתה גדולה מאד, ומעל למיליון אנשים הגיעו להיפרד.
שניים מהמתקיפים מתו במהלך המצוד. השלישי נשפט ונכלא, ושוחרר ב-1930. האירוע הזה עורר פחד ואמרו שהוא פגע בעתיד המדינה.
תגובות גולשים