הוועדה נוסדה על ידי אלברט איינשטיין ולאו סילארד ב-1946. מטרתה הייתה להזהיר את הציבור מהסכנות שבפיתוח פצצות אטום (נשקים רבי־עוצמה המבוססים על אנרגיה גרעינית), לקדם שימוש באנרגיה אטומית ללא כוונה צבאית, ולעודד דרך לשלום עולמי כדי למנוע שימוש נוסף בנשק כזה.
ההקמה התרחשה לאחר שליחת "עצומת סילארד" ב-1945 לנשיא טרומן. עצומה (מכתב חתום שבו מביעים מחאה) זו גינתה את השימוש בפצצות על בסיס מוסרי. היא נחתמה על ידי 68 מדענים שעבדו בפרויקט מנהטן, התכנית שפיתחה את פצצת האטום במלחמת העולם השנייה. רבים מהעובדים בפרויקט לא ידעו אז בדיוק מה הם יוצרים.
הוועדה פעלה דרך שמונה חברי הנהלה. מחצית מהם עבדו ישירות על פרויקט מנהטן, וכולם היו מעורבים בפיתוח הפצצות. חברי הוועדה ערכו סיבובי הרצאות, ייצרו חומרי פרסום, וכללו גם אחד מהסרטים הראשונים שדימו איך העולם עלול להיראות אחרי מלחמה גרעינית. הם גם התנגדו בפומבי לפיתוח פצצת המימן.
הוועדה הייתה פעילה כארבע שנים, עד 1950, ואז לאט־לאט הופסקה. רוב החברים המשיכו להיאבק למניעת מלחמה גרעינית והשתתפו בכנסים בין־לאומיים, כולל מפגשי פגוואש לדון במדע ובעניינים עולמיים.
הוועדה הוקמה ב-1946 על ידי אלברט איינשטיין ולאו סילארד. הם פחדו מהסכנה של פצצות אטום (נשקים חזקים מאוד).
המטרה הייתה להזהיר אנשים ולעודד שימוש באנרגיה אטומית לשלוּמה, לא למלחמה.
הכל התחיל אחרי "עצומת סילארד" ב-1945. עצומה היא מכתב שחתומים עליו אנשים שמוחים. 68 מדענים מהפרויקט של פיתוח הפצצה חתמו עליו. רבים מהם לא ידעו אז מה הם בונים.
לוועדה היו שמונה מנהלים. הם נסעו והסבירו, פרסמו חומרי מידע, והכינו סרט שראה איך העולם עלול להיראות אחרי שימוש בנשקים כאלה. הם לא רצו את פיתוח פצצת המימן.
הוועדה פעלה עד 1950. אחר כך חלק מהחברים המשיכו לעבוד למען שלום והשתתפו במפגשי פגוואש. פגוואש הם מפגשים של מדענים על שלום.
תגובות גולשים