ועדת העבודה והרווחה

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת עוסקת בענייני עבודה, תעסוקה ורווחה. הוועדה פעלה ברציפות מהכנסת הראשונה ועד פיזור הכנסת העשרים. בכנסת ה-21 ובכנסת ה-22 היא לא אוישה כי לא הוקמה ממשלה. בכנסת ה-23 בראשה הוקמה כוועדה מיוחדת (וועדה זמנית) על ידי מליאת הכנסת, ועמדה בראשה עאידה תומא סלימאן מהרשימה המשותפת. לאחר מכן נבחר חיים כץ לראשות הוועדה. בעקבות הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש הוועדה פוצלה לשתי ועדות נפרדות: וועדת העבודה והרווחה, ווועדת הבריאות.


הוועדה מטפלת בנושאים כמו אבטלה, העסקה ותנאי העבודה. היא עוסקת באי־העסקה על רקע דת, גיל, גזע, מוצא ומין, איסורים שמפורטים בחוק. כמו כן בודקת הוועדה את תנאי העבודה במקומות שונים בארץ ומדינתית את ענייני האבטלה.

הוועדה דואגת לקבוצות חלשות: קשישים, נכים, אלמנות ויתומים, ונפגעי פעולות איבה. היא עוסקת גם בקצבאות ילדים, בתמיכה במשפחות חד־הוריות ובמשפחות מתחת לקו העוני.

עד הכנסת ה-24 עסקו בה גם נושאי בריאות כלליים: בתי חולים, קופות חולים, סל הבריאות, בריאות הנפש, תנאי העבודה של עובדי הבריאות וזכויות מטופלים.

(פרטים טבלאיים על יושבי ראש וגופים לא הושלמו בטקסט המקורי.)

ועדת העבודה והרווחה היא קבוצה בכנסת שמטפלת בעבודה ובסיוע לאנשים. ועדה (קבוצה בכנסת שבודקת נושאים) עבדה מהרבה כנסת ראשונות עד הפירוק של הכנסת העשרים.


הוועדה חוקרת אבטלה ותנאי עבודה. היא מתייחסת גם לאי־גיוס בגלל דת, גיל או מין.

הוועדה עוזרת לקשישים, לנכים, לאלמנות וליתומים. היא גם דואגת לקצבאות ילדים ולמשפחות שמתקשות כלכלית.

לפני הכנסת ה-24 הוועדה טיפלה גם בבתי חולים ובקופות חולים. הוועדה דנה בזכויות של חולים ובעובדי הבריאות.

הוועדה לא פעלה בכנסת ה-21 ובכנסת ה-22 כי לא הוקמה ממשלה. בכנסת ה-23 היא הוקמה שוב כוועדה זמנית. אחר כך היא נחלקה לשתי ועדות שונות.