ועדת חקירה ממלכתית (ישראל)

ועדת חקירה ממלכתית היא ועדה ציבורית שממונים כדי לחקור לעומק נושא חשוב בשטח הציבורי. המינוי נעשה בהחלטת הממשלה או בהחלטת הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, ונשיא בית המשפט העליון ממנה את חברי הוועדה. הממשלה יכולה להקים ועדה בכל עת; הוועדה לענייני ביקורת המדינה יכולה להורות על הקמתה רק אחרי דיון בדוח מבקר המדינה. לרוב הן מוקמות בעקבות לחץ ציבורי, ולעיתים כדי למנוע האשמות ב"טיוח".

ועדות אלה עצמאיות ובלתי תלויות. יש להן סמכויות רחבות, כמו לכפות מסירת מסמכים ולהזמין עדים. עדים שסרבו להעיד עלולים להיענש בדומה לעדים בבית משפט. הוועדה יכולה גם לדרוש חומר משרויות המדינה, כולל חומר חסוי. עם זאת, החוק מגביל שימוש בחומר שהצטבר בוועדה כראיה במשפט פלילי. המטרה היא שהחקירה תתמקד בהיבט הציבורי של האירועים, לא בהליך פלילי. הוועדה יכולה להזהיר אדם אם הממצאים עלולים לפגוע בו, ולהעניק לו חומר ראיות ואפשרות להתגונן באמצעות עורך דין.

חברי הוועדה ממונים לפי חוק ועדות חקירה. לפני חקיקת החוק פעלו ועדות לפי פקודת ועדות חקירה מהמנדט הבריטי. המילה "ממלכתית" התקבעה בשיח הציבורי כמקבילה ל־Royal commission.

לפי החוק יש שתי דרכים להקמה, ובכל מקרה נשיא בית המשפט העליון קובע את הרכב הוועדה. בוועדה חייבים להיות לפחות שלושה חברים, בדרך־כלל מספר אי-זוגי, ויושב הראש חייב להיות שופט בית משפט מחוזי או עליון (כולל שופט ששפוטר או יצא לגמלאות).

תפקיד הוועדה הוא לחקור נושאים שבפיקוח הממשלה ולספק דין וחשבון. אחד היעדים המרכזיים הוא לשקם את האמון הציבורי ברשות המבצעת, כלומר להבהיר לציבור מה קרה ולמה. הוועדות מנסות גם לעצב נרטיב לאומי על האירוע. עם זאת, מחקרים הראו שרבות מהוועדות לא הצליחו להשיב את האמון במלואו.

הוועדה פועלת בדרך כלל בפומבי (דיונים גלויים), כדי שהציבור יוכל לראות את התהליך. רק חלק קטן מהדיונים יכול להתקיים מאחורי דלתיים סגורות, כאשר יש סיבה אמיתית לשמירה על סודיות. וועדות חקירה חורגות מבתי משפט בכך שהן חוקרות באופן אקטיבי ולא מסתפקות במסמכים שמוגשים להן. בדרך כלל יש בהן גם מומחים מקצועיים בתחומי החקירה.

בסוף החקירה הוועדה מגישה דוח עם ממצאים והמלצות. יש חוקרים שסבורים שהמלצות הן חלק מרכזי בתפקיד הציבורי של הוועדה. מתן המלצות עוזר לציבור לראות שיש השלכות וביקורת, ואם הוועדה תימנע מלהמליץ על צעדי תיקון, ייתכן שדוחיה יראו כחסרי משמעות.

אחרים טוענים שהוועדה אמורה להתמקד בעובדות בלבד, ושהמלצות הן עניין פוליטי שראוי שיתקבל על ידי גופים נבחרים. יש ויכוח גם האם הממשלה מחויבת למלא אחר המלצות הוועדה. בהתאם לפסקי דין ודעות משפטיות, אמנם הממשלה לא חייבת לאמץ את ההמלצות, אך קיימת ציפייה ציבורית ודין שעשוי ללחוץ על יישומן.

מאז חקיקת החוק ב־1968 הוקמו על פיו ועדות חקירה. עד כה הוקמו עשרות ועדות: לפי הרשומות, 16 ועדות הוקמו בכוח החלטת ממשלה ועוד 4 על פי החלטות הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת. בעשורים 1969, 2009 הוקמו בכל עשור כ־3, 5 ועדות. בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית; במהלך שנות ה־2010, 2011 נמנעו או בוטלו מינויי ועדות מסוימים, ובשנים מאוחרות יותר הוקמו ועדות חדשות בתקופות אחרות.

לעתים מוגשות עתירות לבג"ץ בדרישה להקים ועדת חקירה. בתי המשפט בדרך כלל מציינים שלממשלה יש שיקול דעת רחב בנושא זה, והתערבות שיפוטית היא נדירה. לדוגמה, ביוני 2024 הוגשה עתירה להקמת ועדה לחקירת אירועי 7 באוקטובר, וסקר באוגוסט 2024 הראה רוב ציבורי גדול התומך בכך. הדיון בעתירה התקיים בדצמבר 2024, והשופטים ביקשו עדכון בנושא.

במהלך 2025 התחוללו החלטות משפטיות וממשלתיות בנוגע לדרישה לוועדה ממלכתית לחקירת אירועי 7 באוקטובר. ב־15 באוקטובר 2025 צו בג"ץ לחייב עדכון מצד הממשלה בעניין מינוי ועדה בעלת סמכויות רחבות. לאחר מכן הממשלה החליטה להקים ועדה לא־ממלכתית. בימים שלאחר מכן הוגשו צווים נוספים ובוצעו צעדים שונים בנוגע למנדט הוועדה ולשאלה מי יבחר את נושאי החקירה.

ועדת חקירה ממלכתית היא קבוצה של אנשים שמבקרים ומבררים מה קרה. ("ממלכתית" פירושה שזו ועדה ברמת המדינה).

ממשלה או ועדת ביקורת בכנסת יכולים להחליט להקים ועדה כזו. נשיא בית המשפט העליון בוחר את החברים.

לעתים הוועדה מוקמת כי הציבור דורש תשובות. יש לה כוח לבקש מסמכים ולהזמין אנשים לתת עדות. אנשים שהוזמנו צריכים להגיע ולעתים להישבע.

הוועדות עובדות לפי חוק מיוחד. לפני החוק היו ועדות לפי חוקי המנדט הבריטי. בדרך כלל יש לפחות שלושה חברים. יו"ר הוועדה הוא שופט.

הוועדות בוחנות מה קרה. הן מנסות להחזיר את אמון הציבור ברשויות. רוב הדיונים פתוחים לכל הציבור, כדי שיראו איך החוקרים עובדים. רק לפעמים הדיונים סגורים, כשזה חשוב בגלל ביטחון או פרטיות.

בסוף הוועדה מפרסמת דוח עם מסקנות והמלצות. המלצות אלו מציעות מה כדאי לשנות כדי למנוע טעויות בעתיד. הממשלה לא תמיד מקיימת את כל ההמלצות.

מאז 1968 נוסח חוק ועדות חקירה. הוקמו ועדות רבות מאז. בשנים מסוימות לא הוקמו ועדות, ובשנים אחרות הוקמו.

אנשים יכולים לבקש מבית המשפט לעזור להקים ועדה. לפעמים בית המשפט אומר שהממשלה היא זו שתחליט.

בשנים האחרונות הועלו דרישות להקמת ועדה לחקירת אירועים קשים שהתרחשו ב־7 באוקטובר. היו פניות לבית המשפט ולדיונים על כך ב־2024, 2025.