ועדת כהן (שמה הרשמי: "ועדת־החקירה לחקירת האירועים במחנות הפליטים בביירות") הוקמה ב־1 בנובמבר 1982 כדי לחקור את מעשי הזוועה במחנות הפליטים סברה ושתילה. ועדה ממלכתית היא גוף רשמי שבודק אירועים חשובים ומשמיע מסקנות.
בראשה עמד נשיא בית המשפט העליון יצחק כהן. בין חבריה היו אהרן ברק ויונה אפרת. ראש הממשלה מנחם בגין הסכים להקמת הוועדה כבר ב־28 בספטמבר 1982. החקירה נתקלה בקשיים: חברי הוועדה ניסו להגיע למחנות אך מחסום של הצבא הלבנוני מנע מהם זאת, והצלב האדום וסגל עיתונים מסוימים סירבו להעביר עדויות ישירות.
הוועדה קיבלה עדויות ממספר מקורות, כ־200 עדים, ופרסמה את מסקנותיה ב־7 בפברואר 1983. היא קבעה שלא נמצאו הוכחות למעורבות ישירה של צה"ל בטבח, אך ציינה כי כמה קציני צה"ל ידעו על האירועים ולא פעלו בנחרצות מספקת כדי להפסיקם.
לא כולם קיבלו את המסקנות. רפאל איתן טען שהמסקנות מנותקות מהמציאות ואולי הושפעו ממערכת יחסים עוינת בין יונה אפרת לבין אריאל שרון.
במהלך הפגנה של תנועת "שלום עכשיו" נגד שר הביטחון, הושלך רימון רסס על המפגינים ואדם אחד, אמיל גרינצווייג, נהרג.
בשנת 1984 אריאל שרון הגיש תביעת דיבה נגד העיתון Time. הטענה הייתה שבדו"ח סודי נכתב כי שרון דיבר על נקמה. בינואר 1985 בית משפט אמריקאי קבע שהידיעה של Time לא היתה נכונה ושגויה נבעה מרשלנות.
ועדת כהן הוקמה ב־1 בנובמבר 1982 כדי לבדוק מה קרה במחנות הפליטים סברה ושתילה. ועדה חוקרת היא קבוצה רשמית שבודקת מקרים חשובים.
הוועדה נשאה עדויות מאנשים, בערך 200 עדים. היא ניסתה להגיע למחנות, אך לא יכלה בגלל מחסומים.
ב־7 בפברואר 1983 הקבוצה כתבה את המסקנות שלה. היא מצאה שאין הוכחה שצה"ל פעל ישירות בטבח. יחד עם זאת כתבו שכמה קצינים ידעו על מה שקורה ולא עשו מספיק כדי לעצור את האלימות. (קצין, מפקד צבאי).
לא כולם הסכימו עם המסקנות. אחד הטענות הייתה שהועדה לא שיפוטית.
במהלך הפגנה נגד השר היו אירועים אלימים. הושלך רימון רסס ובהתוצאה אדם בשם אמיל גרינצווייג נהרג. (רימון רסס, כלי נפץ קטן שגורם פגיעה).
בשנים שאחר כך, אריאל שרון תבע את עיתון Time על ידיעה קשורה. בית משפט אמריקאי קבע בינואר 1985 שהידיעה לא היתה נכונה ושגויה נובעת מרשלנות.
תגובות גולשים