ועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה

ועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה הוקמה באוקטובר 2006 בראשות אברהם (בייגה) שוחט. הוועדה הוקמה על ידי משרדי החינוך והאוצר כדי לבחון את תפקוד ההשכלה הגבוהה בישראל ולהציע רפורמות. היא החלה לעבוד בינואר 2007 והגישה את מסקנותיה ב-16 ביולי 2007. בעקבות מחאות סטודנטים רחבות וסירוב משרד האוצר לממן את הרפורמות, המלצות הוועדה לא יושמו בפועל.

הוועדה הקימה ארבע ועדות משנה שדנו בנושאים ממוקדים במערכת ההשכלה הגבוהה.

ועדת העל נשאה את ראשיות העבודה בראשות בייגה שוחט וכללה נציגים מהממשלה ומהאקדמיה. בין הבולטים היו שרת החינוך פרופ' יולי תמיר, הכלכלן פרופ' מנואל טרכטנברג וקובי הבר מהממונה על התקציבים. נציגי סגל אקדמי, תלמידי מחקר וסטודנטים לא ישבו בוועדת-העל אלא רק בוועדות המשנה, ורבים מהם בחרו לא להשתתף כחלק מהמחאה.

הוועדה הציעה המלצות בתחומי תקצוב, יחס בין מכללות לאוניברסיטאות, קידום מחקר ומשכורות סגל. בהיבט ששיכה הציבור במיוחד, היא המליצה לשנות את מבנה שכר הלימוד לתואר ראשון: תשלום מזומן של 5,800 ש"ח בזמן הלימודים, ותוספת של 9,000 ש"ח כהלוואה שתחול לשלם החל משנה לאחר סיום התואר. הלוואה היא כסף שצריך להחזיר; אם הכנסת הבוגר נמוכה מ-סף מסוים ההלוואה תהפוך למענק, כלומר לכסף שאינו מוחזר. ועדה גם המליצה להעלות שכר הלימוד לתואר שני ל-15,000, 18,500 ש"ח ולגייס כ-600 חברי סגל בכירים נוספים בשנה. המלצות אלה דומות במידת מה למודל האוסטרלי לשכר לימוד.

הקמת הוועדה עוררה מחאה רחבה של ארגוני הסטודנטים, מרצים ותלמידי מחקר. התקיימו הפגנות, ימי שביתה ופעולות מחאה נוספות. השביתה הגדולה נמשכה 41 יום. לאחר משא ומתן הוסכם כי לא ישתנו שכרי הלימוד ללא הסכמת הסטודנטים, והמאבק המאורגן נגד הוועדה הסתיים ב-22 במאי. משרד האוצר סירב לתקצב את המלצות הוועדה ללא העלאת שכר הלימוד, ולכן הרפורמה לא צולחה. במקביל פעל צוות אלטרנטיבי, בראשות פרופ' אילן גור-זאב, ופרסם נייר עמדה נגד "תיעוש" האוניברסיטאות.

ועדת שוחט הוקמה באוקטובר 2006 בראשות אברהם (בייגה) שוחט. המטרה הייתה לבדוק את האוניברסיטאות והמכללות ולהציע שינויים. הוועדה עבדה מתחילת 2007 והגישה המלצות ביולי 2007. לבסוף ההמלצות לא יושמו.

הוועדה הקימה ארבע ועדות משנה. הן בדקו נושאים שונים במערכת ההשכלה הגבוהה.

הוועדה הונהגה על ידי בייגה שוחט. גם שרת החינוך יולי תמיר הייתה חברה. היו גם כלכלנים ואנשי ציבור. סטודנטים ומרצים לא ישבו בוועדה הראשית.

ההצעה עשתה שינוי בשכר הלימוד. "שכר לימוד" הוא כסף שאדם משלם כדי ללמוד. לתואר ראשון הוצע חלק של 5,800 ש"ח לתשלום בזמן הלימודים. החלק השני, 9,000 ש"ח, היה בגדר הלוואה. "הלוואה" היא כסף שצריך להחזיר. אם ההכנסה של הבוגר נמוכה, ההלוואה תהפוך ל"מענק". "מענק" הוא כסף שאינו מוחזר. הוועדה גם רצתה להעלות תשלומים לתארים מתקדמים ולגייס כ-600 מרצים בכירים בשנה.

רבים מהסטודנטים, החוקרים והמרצים לא אהבו את ההצעות. הם הגיעו להפגנות ולשביתות. השביתה הארוכה ארכה 41 יום. בסוף הגיעו להסדר שבו לא ישתנו תשלומי הלימוד בלי הסכמת הסטודנטים. משרד האוצר לא מימן את המלצות הוועדה, ולכן השינויים לא יצאו לפועל. קבוצת חוקרים אחרת פרסמה נייר שטען נגד תיעוש האוניברסיטאות.