ורוד

ורוד הוא צבע שמתקבל מערבוב אדום ולבן. ככל שיש יותר אדום הצבע חם ומזוהה כוורוד "חזק". עירוב רב של לבן מבהיר את הוורוד ויוצר גוון קר יותר.


שמו של הצבע בעברית נגזר משם הפרח ורד. שורש דומה נמצא גם בערבית ובשפות אירופיות רבות. באנגלית מקובל לומר Pink או Rose. המילה העברית לצבע היא חדשנית יחסית: ב-1898 הציע דוד יודילוביץ בעיתון הצבי את השם "ורד" לצבע, ואליעזר בן-יהודה חידש את המילה "ורוד" במבנה המתאים לשמות צבעים.



בתרבות המערבית ורוד מקושר לנשיות, וכחול מקושר לגבריות. הכינוי "צווארון ורוד" מתאר מקצוע שבו רוב העובדים הם נשים. הקישור הזה התחזק במאה העשרים, אך לא תמיד היה כך. בשנת 1918 כתב העת Ladies Home Journal ציין דעות שונות ואף הציע ורוד לבנים וכחול לבנות. יצירות אמנות מוקדמות מראות לפעמים ילדים לבושים בכחול ובנות בוורוד. הסבר אפשרי הוא שכחול שימש במדים ימיים ובביגוד זול, ואז הפך לקשור עם בנים.

מחקר של אניה הרלברט בדק העדפות צבע מהירות באמצעות בחירה בין שני ריבועים. הממצאים הראו שמגמה כללית אצל גברים היא העדפה לגוונים הכחולים. אצל נשים הייתה נטייה יחסית לגוונים החמים, במיוחד בטווח שבין ירוק לאדום. אחת ההשערות האבולוציוניות היא שהבחנה טובה בין ירוק לאדום סייעה במציאת פירות בוגרים. הסבר חלופי מציע שהבחנה בגוני עור סייעה בטיפול בתינוקות.

פרשנות ביולוגית זו הותקפה על ידי חוקרים אחרים. נקודה חשובה היא שוורוד הוא בעצם אדום המעורב בלבן, ולכן יש לו טוהר ספקטרלי נמוך. מחקרים על תינוקות מצאו שבגיל הרך אין הבחנה ברורה בין צבעי פסטל כמו ורוד לתכלת לבין לבן, והתינוקות מעדיפים צבעים חזקים כגון אדום וכחול. גם אין הבדל בין בנים לבנות בהעדפות אלה בגיל הרך.

מחקריה של שרה טורגון בדקו ציורים חופשיים של ילדים. עד גיל שש לא נראה הבדל במבחר הצבעים בין המינים. בציורים של ילדים בכיתות ב'-ג' כבר נצפו הבדלים: בנות משתמשות ביותר צבעים ומעדיפות צבעים חמים, כולל ורוד. מחקר נוסף בדק את יחס אורך האצבע לאורכה של הקמיצה (2D:4D). יחס זה משמש כסמן לחשיפה ההורמונלית שנוצרה ברחם. ההשערה הייתה כי יחס כזה ישפיע על העדפת צבעים, אך מתאם ברור עם חיבה לוורוד נמצא רק מאוחר יותר, בסביבות גיל 7.

ורוד הוא צבע שעושים מאדום ולבן. יותר אדום עושה את הוורוד חזק וחם. יותר לבן עושה אותו בהיר וקר.


השם ורוד נגזר משם הפרח ורד. מילים דומות מופיעות בשפות רבות. באנגלית אומרים Pink או Rose. המילה העברית לצבע הופיעה במאה ה-19. ב-1898 הציע דוד יודילוביץ את השם "ורד" והפילולוג אליעזר בן-יהודה חידש את השם "ורוד".


בחלקים מהעולם ורוד מקושר לבנות. פעם היו דעות אחרות. בשנת 1918 כתבו שלפעמים ורוד מתאים לבנים וכחול לבנות. ציורים ישנים מראים ילדים בבגדים כחולים ולעתים בנים בוורוד.

מדענים בדקו מה אנשים אוהבים. חלק מהמחקרים מצאו שגברים מועדפים כחול, ונשים מועדפות צבעים חמים כמו אדום. מחקרים על פעוטות הראו שפעמים רבות הם לא מבחינים בין צבעים פסטליים כמו ורוד ללבן. הם מעדיפים צבעים חזקים כמו אדום וכחול. במחקרים על ציורים גילו שילדים עד גיל שש בוחרים צבעים דומים. רק מגיל שבע־שמונה בנות מתחילות להשתמש בוורוד הרבה יותר.

חוקרים בדקו גם את האצבעות כדי לדעת על ההורמונים ברחם. המדידה הזאת נקראת יחס 2D:4D. היא קשורה מעט להתנהגות, אבל הקשר לוורוד הופיע רק בילדות המאוחרת.