ז'אן לואי גז דה בלזאק

ז'אן לואי גז דה בלזאק (31 במאי 1597 - 8 בפברואר 1654) היה סופר צרפתי שהשפיע על סגנון הפרוזה בצרפת.

נולד לאב ששימש כראש עיר באנגולם, וירש את תואר האצולה "דה בלזאק". למד בבית ספר של מסדר הישועים, כלומר סדר של כמרים שחנכו ילדים, ואחר כך באוניברסיטת ליידן בהולנד בשנת 1612. ב־1621 הגיע לרומא כנציג של הקרדינל דה לה ואלט.

בשנת 1623 עבר לפריז ומכתביו האישיים למכריו ולאנשי החצר זכו לפופולריות. הקרדינל רישלייה, איש חזק בחצר המלוכה, שם לב לכישרונו ומינה אותו לכותב דברי הימים של המלך לואי ה־XIII (איך כותבים את האירועים הרשמיים).

ב־1624 התפרסם כרך ראשון של מכתביו. הוא השתתף בחוג הספרותי של קתרין דה ראמבוייה. ב־1627 הוא הותקף בטענה שהעתיק מכתביהם של סופרים קודמים, ומכאן פרש לפרטיות בטירת משפחתו כשהוא ממשיך לכתוב.

ב־1631 פרסם את הספר "הנסיך" שבו הצדיק את מעמד המלך ואת רישלייה. ב־1634 הוזמן להיכנס לאקדמיה הצרפתית, גוף סופרים חשוב, אך המשיך לגור בטירתו ולא השתתף רבות בישיבות. ב־1636 יצאה מהדורה שנייה של מכתביו.

המשיך לכתוב מסות וביקורת ספרותית, בין השאר על מישל דה מונטן, וכתב גם את המסה "סוקרטס הנוצרי" על מוסר דתי. בשנותיו האחרונות חילק כספים לצדקה, פרש למנזר באנגולם ונפטר ב־1654.

מכתביםיו, שנכתבו גם באיטלקית ובספרדית, נודעו בסגנון ברור ומדויק. בזכותם נחשב למתכן הפרוזה הצרפתית, בדומה לתפקידו של פרנסואה דה מאלרב בשירה.

ז'אן לואי גז דה בלזאק (1597, 1654) היה סופר צרפתי חשוב.

נולד באנגולם והוריש לו אביו את השם "דה בלזאק", תואר אצולה, כלומר שם משפחה חשוב. למד עם הישועים, קבוצת כמרים שמלמדים, ואז באוניברסיטה בליידן בהולנד.

ב־1621 נסע לרומא כנציג של קרדינל, אדם גבוה בכנסייה. ב־1623 עבר לפריז וכתב מכתבים מפורסמים. הקרדינל רישלייה שם לב אליו ומינה אותו לכותב רשמי של המלך.

ב־1624 יצא ספר המכתבים שלו וזכה להצלחה. ב־1627 אמרו שהוא העתיק רעיונות מאחרים, והוא חזר לטירת משפחתו ואימץ שקט.

ב־1631 כתב את הספר "הנסיך" כדי להגן על המלך ועל רישלייה. ב־1634 הצטרף לאקדמיה הצרפתית, קבוצה של סופרים חשובים. המשיך לכתוב מסות וביקורות.

לקראת סופו חילק כסף לצדקה, פרש למנזר באנגולם ונפטר שם ב־1654.

המכתבים שלו היו ברורים ומדויקים. רבים מחשיבים אותו כאחד שעזר לעצב את הפרוזה הצרפתית.