ז'אק-בנין בוסואה

ז'אק-בנין בוסואה (27.9.1627, 12.4.1704) היה תאולוג (חוקר דת) ומטיף צרפתי, וחבר באקדמיה הצרפתית.

נולד בדיז'ון שבבורגון. הוריו שלחו אותו ללימודים דתיים, והוא התחנך בבית ספר הישועים. בגיל צעיר עבר עם משפחתו למץ, והתמנה שם כפרח כמורה בקתדרלה. ב-1642 הגיע לפריז ולמד פילוסופיה ותאולוגיה בקולז' דה נוואר. ב-1649 הוסמך לכומר.

ב-1657 נשא דרשה בפני אן מאוסטריה, ואם המלך לואי ה-14. היא שכנעה את בנה להזמינו לפריז, ומאז היה בוסואה למטיף מרכזי בחצר המלוכה. ב-1662 נשא בלובר את הדרשה המפורסמת "על חובתם של מלכים". הוא שימש כמורה מוסר לנשות החצר ולעיתים תקף את התנהגותו של המלך.

בוסואה התבלט גם בהספדים. ב-1667 הספיד את אן מאוסטריה, וב-1669 את הנרייטה מריה, אלמנתו של צ'ארלס הראשון מאנגליה. ב-1670 מונה למורה פרטי לדוף (היורש החוקי לשלטון). ב-1671 נבחר לחבר האקדמיה הצרפתית. פרסם חיבורים חשובים: 1677 "מחקר על הכרת האל והכרת עצמך", 1679 ספרים על היסטוריה ופוליטיקה שהודפסו גם לאחר מותו, ו-1688 "היסטוריה של התמורות בכנסיות הפרוטסטנטיות".

הוא קיווה להחזיר מדינות אירופה לכנסייה הקתולית. שמר קשר עם הפילוסוף לייבניץ.

בוסואה מת ב-1704 ממחלת אבנים בכליות.

בוסואה הגן על המונרכיה האבסולוטית (שלטון שבו המלך מחזיק סמכות רחבה) ועל הזכות האלוהית של המלכים, הרעיון שמלך נבחר על ידי האל. הוא טען שההתנגדות למלך היא התנגדות לצו האלוהים. לפי השקפתו, אירועים היסטוריים הם חלק מתוכנית אלוהית, וחברה זקוקה לסמכות כדי לשמור על סדר ומוסר.

בוסואה חשב שהכפירה (אי אמונה בדת) מזיקה לחברה ולמדינה. לערך הדתי יש תפקיד מרכזי בהבטחת המוסר ובחוסן הנפשי של האנשים. לדידו המלך חייב לדאוג לחוק ולמוסר, אך דין וחשבון הוא נותן רק לפני האל.

ז'אק-בנין בוסואה (1627, 1704) היה כומר ומטיף מפורסם מצרפת.

נולד בעיר דיז'ון. כשהיה ילד למד בבית ספר של הישועים. אחר כך למד בפריז והפך לכומר ב-1649.

ב-1657 נשא דרשה שהגיעה לאוזני המלכה אן. המלך הזמין אותו לפריז. הוא נשא דרשות בחצר המלוכה והפך למורה מוסר לנשות החצר.

הוא כתב ספרים והספיד אנשים חשובים. ב-1670 לימד את יורש הכתר. ב-1671 התקבל לאקדמיה הצרפתית, ארגון של סופרים וחוקרים.

ב-1704 מת ממחלת אבנים בכליות. (אבנים בכליות זה משקעים בכיס השתן. זה כואב.)

בוסואה האמין שהמלך קיבל את שלטונו מהאל. הוא חשב שסמכות ושלטון חזקים שומרים על סדר ומוסר בחברה. הוא התנגד לתנועות דתיות אחרות וחשב שהכנסייה חשובה לשמירה על ערכים.