ז'ורז' ז'אק דנטון (26.10.1759, 5.4.1794) היה פרקליט ועיתונאי צרפתי וממנהיגי המהפכה הצרפתית בשיאה. הוא התחיל כמנהיג מועדון הקורדליירים (=מועדון פוליטי קיצוני) בפריז. דנטון סייע בארגון מהפיכת ה-10 באוגוסט 1792, שהפילה את המלוכה והקימה רפובליקה. לאחר מכן מונה לשר המשפטים. בתפקידו היה קשור לטביחות ספטמבר ולקמת בית הדין המהפכני המיוחד (הטריבונל המהפכני).
דנטון נולד במשפחה בורגנית ולמד משפטים. בפריז עבד כעורך דין והתקשר ליחידים בולטים במהפכה. הוא והעיתונאי קאמי דמולן הפכו לחברים קרובים. השניים סייעו להקים את "חברת ידידי זכויות האדם והאזרח" שקיבלה את השם מועדון הקורדליירים והפכה למרכז הרפובליקנים הקיצוניים.
בתחילת הדרך דנטון היה פעיל בקומונה ובמשמר הלאומי. אחרי ניסיון בריחה של המלך דרש את הדחתו. ב-1791 יצא לזמן קצר לאנגליה ושב כדי לכהן כסגן פרקליט הקומונה.
דנטון סייע בהתארגנות ההגנה על פריז נגד הפלישה הפרוסית והתגבר על המשבר בצבא. הוא קרא לתושבים לאמץ אומץ בשעת סכנה: "העזה, שוב העזה ותמיד העזה!".
הוא נבחר לקונבנט ונאבק לטובת הוצאתו להורג של לואי ה־XVI. ב-6.4.1793 נבחר לוועד לשלום הציבור (הוועד שפיקח על מדיניות הביטחון). עד יולי 1793 היה דמות מרכזית בוועד, אך במהרה מנגנון הטרור הפך לסימן שלטונו.
במהלך המהפכה הגיעו לפעולה חוגי פליטים ובעלי הון זרים. פרשת החברה ההודית (חברה מסחרית שנחשפה בשחיתות) הובילה לחשדות כלפי משקיעים וזרים ולמעצרים המוניים. החשדות גרמו לזעזוע ציבורי והשפיעו על הדיון לגבי נחיצות הטרור.
לאחר פרשת החברה ההודית, הוועד פנה נגד קבוצת האברטיסטים, ששלטה בחלק מהמועדונים ובמשרד המלחמה. האברטיסטים דרשו צעדים קיצוניים נגד הכנסייה והעשירים. דנטון ורובספייר עמדו יחד נגד כמה מעמדותיהם של האברטיסטים. דנטון קרא לעצור את מימון הקלובים הפופולריים מהאוצר ודחק במתן חנינות לאסירים שנתפסו ללא אשמה.
הקונפליקט הגיע לשיא כשמנהיגי האברטיסטים הועמדו למשפט והוצאו להורג במרץ 1794. זה החזיר לרובספייר את היתרון הפוליטי בצד השמאלי.
לאחר סילוק האברטיסטים, רובספייר פנה נגד דנטון. היחסים בין השניים הסבכו מסיבות אישיות ואידאולוגיות: דנטון ביקש להמתיק את הטרור ולהגן על ידידיו, בעוד שרובספייר התמקד בניקיון המהפכה מחשד בשחיתות. באירועים ציבוריים המתח גבר, ודנטון נעצר ב-30 במרץ 1794 לאחר שהוועד לשלום הציבור וועדת הביטחון הכללית הוציאו צו מעצר.
דנטון הועבר לכלא וקיבל כתב אישום. המשפט התקיים במהירות והשתלטו עליו הפירושים הפוליטיים. הוא הואשם בקשירת קשר ובבגידה, ובהשוואה הוצגה גם הטענה כי רצה להחזיר את המלוכה.
ההליך נחשב משפט ראווה כי לא ניתנה לדנטון הזדמנות ראויה להגן על עצמו. ההאשמות וההפסקות הקולניות באולם מנעו את טיעוניו. המושבעים נבחרו בקפידה, ובסופו של דבר נרשם פסק דין מוות מיידי.
ב-5 באפריל 1794 הובא דנטון יחד עם חבריו לגיליוטינה בכיכר המהפכה. לפני שהוצא להורג הוא קרא לעבר הקהל ולפעמים לעבר אויביו. דנטון היה כבן 34 בהוצאתו להורג. שלושה חודשים אחר כך הוצא גם רובספייר להורג. דנטון נותר דמות זכורה ומהוה השראה למחקרים, ספרות ותיאטרון, כולל המחזה "מות דנטון" (גאורג ביכנר) וסרטים מאוחרים יותר.
ז'ורז' ז'אק דנטון (26.10.1759, 5.4.1794) היה עורך דין ומנהיג במהפכה בצרפת. "מהפכה" זה שינוי גדול בממשלה.
דנטון נולד במשפחה בורגנית ולמד עריכת דין. בפריז פגש את חברו קאמי דמולן. השניים הקימו מועדון שנקרא הקורדליירים. זה היה מועדון פוליטי פעיל.
דנטון עזר להפיל את המלך ב-10 באוגוסט 1792. אחרי זה הפכה צרפת לרפובליקה. דנטון היה שר המשפטים ותמך בהוצאתו להורג של המלך לואי ה־XVI.
נמצאו שחיתויות בחברה מסחרית גדולה שנקראת פרשת החברה ההודית. זה הוביל לחשדות נגד משקיעים זרים ולעצורים רבים.
היו קבוצות שונות במהפכה. אחת מהן קראה למדיניות קיצונית. דנטון ויריביו נאבקו כדי לעצור קיצוניות ולנסות להרגיע את המצב.
דנטון התעמת עם מנהיג אחר בשם רובספייר. הם התווכחו על השימוש ב"טרור" (פעולות אלימות של השלטון). דנטון נעצר בסוף מרץ 1794.
המשפט של דנטון היה קצר וקשה. אמרו שהוא בגד ברפובליקה וברצונו להחזיר את המלוכה.
ב-5 באפריל 1794 הוצא דנטון להורג בגיליוטינה. "גיליוטינה" זה מכשיר ששימש להוצאה להורג. דנטון היה כבן 34. שמו נזכר בספרות ובתיאטרון אחר כך.
תגובות גולשים