"זונדרקומנדו" (בגרמנית: Sonderkommando, "יחידה מיוחדת") שימש לכמה יחידות בפיקוד הנאצים במלחמת העולם השנייה. השימוש במונח לקבוצות שונות עלול להטעות.
באושוויץ הקצו אנשי אס.אס קבוצות אסירים לעבודה מיוחדת שנקראה זונדרקומנדו. המטרה של היחידה הייתה טיפול באנשים ובחפציהם לאחר שהנאצים גרמו להם למות, כולל עבודה במשרפות (תנורים שנועדו לשריפת גופות) ובתאי גזים (חדרים שבהם רצחו אנשים).
אסירים שנבחרו היו בדרך כלל צעירים וחסונים, רבים מהם יהודים, ונבחרו מיד בהורדתם מהרכבת. לשורות הזונדרקומנדו לא נכנסו נשים. בשיא תקופת הפעילות קבוצות עבודה הגיעו לכמה מאות עד אלף איש.
תפקידי אנשי הזונדרקומנדו כללו טיפול במבנים ובציוד, מיון חפצי קורבנות ותמיכה במשרפות. מצבם היחסי היה טוב יותר משל שאר האסירים, בגדים, מזון ושינה בהתאם לעדות ניצולים כמו יוסף זקר, אבל זה לא חסך מהם סכנה מתמדת.
הנאצים רצחו מדי כמה חודשים את רוב חברי הזונדרקומנדו, כדי שלא יוכלו לחשוף את סודות ההשמדה. רק עובדים בעלי מיומנות מיוחדת הושארו לעתים.
ביום 7 באוקטובר 1944 תכננו אנשי הזונדרקומנדו מרד. הם הסתיפו נשק, התבצרו במתחם המשרפות וניסו להתנגד. המורדים פוצצו והציתו לפחות אחת מהמשרפות והרגו כמה אנשי אס.אס בסביבתם. רבים ניסו להימלט אך רבים נתפסו או נרצחו. לאחר שעות לחימה השתלטו הגרמנים על המתחם והרגו רבים מהמורדים שנשארו.
המרד היה אירוע יוצא דופן במחנה. במשך שנים רבות מוזיאון אושוויץ לא הקדיש לו מקום משמעותי בשטחי המחנה.
כמה סרטים ויצירות עוסקים בזונדרקומנדו ובמרד: "האזור האפור" (2001) ו"הבן של שאול" (2015). ספרו של גדעון גרייף, שכולל עדויות אנשי זונדרקומנדו, שימש השראה לעיבודים קולנועיים. ב־2022 פורסם גם סרט תיעודי שבמרכזו עדויות ניצולים שמומים ממסע שנערך ב־1993.
במסגרת מבצע 1005 הקים האס.אס יחידה בשם "זונדרקומנדו 1005" בפיקוד פאול בלובל. מטרת היחידה הייתה למחוק ראיות של ההשמדה. החל בסתיו 1943 גויסו לשם העבודה אסירים יהודים והיחידה פעלה באזורים שבהם נערכה ההשמדה.
"זונדרקומנדו" פירושו "יחידה מיוחדת". הנאצים קראו כך לקבוצות שבוצעו בהן עבודות מחוץ לשאר האסירים.
במחנה אושוויץ בחרו אסירים צעירים וחזקים לעבודה קשה. הם עבדו במקומות בהם הטפלו בגופות ובחפצים של קורבנות.
רובם היו יהודים. נשים לא היו בצוות זה. לעתים היה להם מעט יותר אוכל ובגדים מהאסירים האחרים.
הנאצים הרגו פעמים רבות חלק מהחברים בזונדרקומנדו. זאת כדי לשמור על סוד מה שאירע.
ב־7 באוקטובר 1944 חלק מהאנשים בזונדרקומנדו התקוממו. הם החביאו נשק ותקפו את המשרפה. הם הצליחו לפגוע באחד המבנים, אבל רובם נתפסו או נרצחו.
יש סרטים שעוסקים בזונדרקומנדו. דוגמה היא "האזור האפור" ו"הבן של שאול". יש גם סרט תיעודי שבו ניצולים סיפרו את זכרונותיהם.
הנאצים הקימו יחידה נוספת בשם זונדרקומנדו 1005. היא נועדה להסתיר את הראיות להרג. פאול בלובל הוביל אותה, והתחילה לפעול בסתיו 1943.
תגובות גולשים