"זיכרונות" (Amarcord) הוא סרט מ-1973 שביים פדריקו פליני. זה סיפור על ילדות והתבגרות בעיירה איטלקית קטנה, המבוססת על רימיני, עיר הולדתו של פליני.
הסרט בנוי מאפיזודות, קטעים קצרים שניתן לצפות בהם כתיאורים נפרדים, אך יחד הם יוצרים תמונה כוללת. הסיפורים סובבים סביב מעגל העונות: הסרט מתחיל באביב ומסתיים באביב הבא.
במרכז עומדת משפחה אחת: האב אורליו, קבלן בעל רקע סוציאליסטי; האם מירנדה, דמות האם האופיינית; והבן טיטה, שנבנה חלקית על חוויותיו של פליני עצמו. יש גם דמויות נוספות מהעיירה, כולל קרובי משפחה שמוסיפים הומור ועומק.
במהלך הסרט יש כמה אירועים שמאחדים את התושבים: טקס שריפת מכשפת החורף לקראת האביב, קבלת פנים לבכיר פשיסטי (פשיזם, משטר חזק וריכוזי), ראיית ספינת ה"רקס" כסמל קדמה, ולבסוף חתונה. האירועים מראים איך הקהילה מתנהגת במצבים חברתיים גדולים.
הרקע ההיסטורי הוא איטליה בשנות ה-30 תחת שלטון הפשיסטים. פליני משתמש בכך כדי להראות שהמשטר מעודד תלות וחוסר חשיבה עצמאית, ותוצאה מכך התנהגות ילדותית וחסרת אחריות של אנשים. אף שהסרט מבקר את המשטר, פליני מציג את הדמויות בחמלה. ההצגה האמפתית עשויה לקרב את הצופה ולהקל על ההבנה, ולעתים אפילו עלולה לגרום להזדהות שגם עם רעיונות הפשיסטיים.
"זיכרונות" הוא סרט של הבמאי פדריקו פליני משנת 1973. הסרט מדבר על ילדות בעיירה קטנה. העיירה מבוססת על רימיני, מקום שבו פליני גדל.
הסרט מורכב מסיפורים קטנים. כל סיפור הוא כמו פרק קצר. ביחד הם עוקבים אחרי השנה, מהאביב ועד האביב הבא.
במשפחה המרכזית יש אב, אם ובן בשם טיטה. טיטה מבוסס על פליני בילדותו. יש גם דמויות מהעיירה שהן מצחיקות ומחמיאות.
מה שקורה בעיירה כולל טקס שריפת "מכשפת החורף" כדי לקבל את האביב, אירוע שרואים בו בכיר פשיסטי (פשיסטי, שלטון חזק שלא נותן חופש), והצגת ספינה גדולה בשם "רקס". בסוף יש חתונה.
זה קורה באיטליה של שנות ה-30. פליני מראה איך השלטון והחברה משפיעים על האנשים. הוא מבקר את השלטון, אבל מראה את התושבים בעין אוהדת. זה עוזר לצופים להבין את התקופה ואת האנשים שבה.
תגובות גולשים