זכויות להט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) בישראל נחשבות מתקדמות יחסית באסיה ובמזרח התיכון. יחד עם זאת, לא קיים שוויון מלא. הקהילה עדיין נתקלת באפליה, אלימות ולעיתים בגילויי הומופוביה בפומבי.
החוק הישראלי מעניק הגנות מסוימות מפני אפליה על רקע נטייה מינית, והקהילה פתוחה לשירות בצה"ל בתפקידי לחימה ופיקוד. בתי המשפט בישראל נתנו פסיקות שהכירו בזוגיות חד‑מינית במעמד של "ידועים בציבור". פירוש הדבר הוא שזוגות חד‑מיניים רבים זוכים לזכויות כלכליות וחברתיות דומות לאלו של זוגות נשואים.
החוק עוד לא מאפשר נישואים חד‑מיניים בישראל. עם זאת, ב-2006 חייב בית המשפט את משרד הפנים לרשום נישואים חד‑מיניים שנערכו בחו"ל, וכך הוכרה פרקטית חלק מזכויות הנישואים. סעיפי החקיקה שעניינו קיום יחסים הומוסקסואלים בוטלו במהלך השנים, ובשנות ה־80, 2000 נוספו שינויים שחיזקו שוויון מסוים.
סקרים מראים מגמת תמיכה גוברת בנישואים חד‑מיניים ובהורים חד‑מיניים. מצד שני, קיימים הבדלים בין קבוצות באוכלוסייה, ולפעמים יחס לא נעים או התנגדות בולטת בקרב מגזרים מסוימים.
בתי משפט ויחידות מינהליות אישרו הסכמי ממון, זיכו זוגות חד‑מיניים בזכויות ירושה ובפטורי מס על העברת דירה. הרבה זכויות כלכליות וסוציאליות הושוו לזכויות זוגות נשואים הודות להחלטות שיפוטיות והחלטות היועץ המשפטי לממשלה.
פסיקות בתי המשפט אפשרו הכרה בהורות משותפת ובצו אימוץ במקרים רבים. משרד הבריאות ושירותי הרווחה שונו בהדרגה כדי לאפשר טיפולי פוריות לנשים לא‑נשואות ולזוגות לסביות. חוק האימוץ והמנגנונים הבירוקרטיים דורשים עדיין התאמות, ונמשכים מאבקים משפטיים על הרחבת זכות האימוץ לזוגות חד‑מיניים. בשנת 2023 בוטלה האפליה באימוץ בבג"ץ.
חוק הפונדקאות שונה בשנים האחרונות, וההליך הציבורי והמשפטי הוביל להכרה חלקית בזכויות הורים שנולדו בפונדקאות מחו"ל. בשנת 2021, 2022 הוסרו הוראות מפלות בחלקן.
ישראל מספקת תמיכה רפואית חלקית לטרנסג'נדרים, כולל מימון חלקי לניתוחים וטיפולים. נוהלי שינוי המין התעדכנו עם השנים, ומשרד הבריאות הוציא ב-2021 קביעה כי טרנסג'נדריות איננה הפרעה נפשית. הרשויות מאפשרות שינוי שם ולעיתים שינוי סעיף המין ברישום עם תיעוד רפואי.
צה"ל אינו מונע שירות בגלל נטייה מינית. מאז שנות ה־90 נדחו המגבלות הרשמיות, וצעדות גאווה של חיילים מותרים. עם זאת, עדיין מדווחים מקרים של הומופוביה ברמות שונות.
בשנים האחרונות דווח על עלייה באלימות ופגיעות נגד הקהילה. דו"חות ציינו עלייה בפגיעות פיזיות, בנזק לרכוש ובשיח פוגעני ברשת. אירועים אלימים בכללם הדקירות במצעד הגאווה בירושלים עוררו זעזוע והגברת אבטחה באירועים ציבוריים.
מדיניות תרומת הדם השתנתה לאורך השנים. מאז 2017־2021 הוסרו חלק מהמגבלות על תרומות דם של גברים המקיימים יחסים עם גברים, והחמרות ותנאים אחרים הותאמו במטרה לשלב בין בטיחות רפואית לשוויון.
קיימים בישראל ארגוני להט"ב רבים (כגון האגודה למען הלהט"ב, ארגוני נוער ופונדציות תמיכה). מתקיימים מצעדי גאווה גדולים, בעיקר בתל‑אביב, וכן פעילות עירונית ותמיכה ציבורית משמעותית.
בישראל יש זכויות רבות והתקדמות משפטית, אך גם קשיים במציאות. חשוב לדעת מה ההגנות הקיימות, לאן לפנות לעזרה, ואיך לשמור על בטיחות אישית בקהילה ובמרחב הציבורי.
להט"ב הם אנשים כמו לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים. בישראל יש זכויות רבות ללהט"ב, בהשוואה למדינות אחרות באזור.
בישראל לא מתבצעים נישואים חד‑מיניים בארץ. זה אומר שמדינה לא מקיימת טקס רשמי לנישואים בין בני אותו מין. אך אם זוג נישא בחו"ל, בית המשפט לעיתים מכיר בנישואים האלה.
זוגות מאותו המין יכולים לקבל הכרה כ"ידועים בציבור". פירוש: הם מוכרים כזוג ויכולים לקבל זכויות רבות. בתי המשפט אישרו אימוץ במקרים רבים. טיפולי פוריות ניתנים גם ללסביות ולנשים לא נשואות במקומות רבים.
חלק מהזוגות עוברים הליכי פונדקאות בחו"ל. החוק בארץ השתנה הרבה כדי לתת יותר זכויות להורים שנולדו בפונדקאות.
אנשים טרנסג'נדרים מקבלים בישראל תמיכה רפואית חלקית. משרד הבריאות קבע שטרנסג'נדריות איננה מחלה.
צה"ל מקבל להט"ב לשירות, והם יכולים לשרת בתפקידים רבים. במערכת החינוך אסור להפלות ילדים על רקע נטייה מינית.
יש מצעדי גאווה בערים רבות, במיוחד בתל‑אביב. למרות החגיגות, קורים גם מקרים אלימים. לכן יש אבטחה ותשומת לב לבטיחות.
= מה חשוב לזכור לילדים ?
להט"ב הם אנשים שצריכים כבוד וביטחון. אם מישהו מרגיש לא בטוח, כדאי לספר למבוגר שאפשר לסמוך עליו. יש ארגונים שמסייעים לנערים ולנערות הזקוקים לעזרה.
תגובות גולשים