זכויות מגדבורג (Magdeburger Recht) הן זכויות של ממשל עצמי שניתנו לערים רבות במרכז ומזרח אירופה. הזכויות נוסחו לפי דגם שמונהג על ידי אוטו הראשון בשנת 1188 במגדבורג, והן התבססו על חוקי אזור פלמי.
הן העניקו לעיר אוטונומיה (יכולת לנהל את ענייניה בעצמה) בנושאים של זכויות נכס, עניינים קהילתיים, פוליטיקה וכלכלה. החוק קבע גם את מעמדם של בעלי מלאכה, סוחרים ואיגודי אומנים (קבוצות מקצועיות של עובדים). החוק קבע גם כללים לבחירת ראשי העיר.
כאשר עיר קיבלה את הזכויות, היא קיבלה למעשה את מערכת החוקים של מגדבורג כפי שהיתה אז. לעתים היו פונים לשופטי מגדבורג לבקשת פסק דין במקרים קשים.
חוקי מגדבורג היו הנפוצים ביותר ברחבי האימפריה הרומית הקדושה והאזור. לצד מגדבורג אומצו גם חוקי ערים אחרים, כמו של המבורג וליבק.
לעניין היהודים קבע זיגמונט השלישי, מלך פולין ושוודיה, שהיהודים יהיו כפופים ישירות למלך ולא לחוקי ערים על פי זכויות מגדבורג. למעשה ליהודים היו זכויות מגדבורג רק בערים מסוימות, למשל בטרקאי ובקז'ימייז'.
זכויות מגדבורג הן חוקים שנתנו לערים לנהל את עצמן. את הרעיון קבע אוטו הראשון בשנת 1188 במגדבורג.
החוקים אפשרו לעיר להחליט על נכסים, מסחר ובחירת מנהיגים. הם גם דיברו על קבוצות של בעלי מקצוע, כמו סוחרים וחרשים.
ערים שקיבלו את החוקים קיבלו את כל כללי מגדבורג. רבות מהערים במרכז ומזרח אירופה השתמשו בחוקים האלה.
המלך זיגמונט השלישי קבע שהיהודים כפופים לו ולא לחוקי הערים. יהודים קיבלו את זכויות מגדבורג רק במקומות ספציפיים, כמו טרקאי וקז'ימייז'.
תגובות גולשים