זלמן דוד ליבונטין (1856, 1940) היה אחד ממחלוצי העלייה הראשונה, ממייסדי ראשון לציון וממקימי אוצר התיישבות היהודים (קרן לתמיכה בהתיישבות). נולד באורשה שבאימפריה הרוסית למשפחה חסידית וחי במקומות שונים ברוסיה לפני שעלו מחשבותיו לעלייה.
הרעיון לשוב לארץ ישראל נולד אצלו כבר בלימודי גאוגרפיה. בעקבות עליית האנטישמיות בשנות ה-80 של המאה ה-19 ארגן קבוצות משפחות להתיישבות בארץ. ב-1882 יצא ליפו, סייר באזורי יהודה והגיש דו"ח לאגודות המתארגנות על קרקע מתאימה.
בלב יפו כונן יחד עם אחרים ועד שחיפש קרקע. בסופו של דבר רכש נציג בריטי סביבה שטח שנקרא עין הקורא, והחל מאבני היסוד, ליבונטין ותומכיו ישנו בלילה הראשון על האדמה תחת כיפת השמים. הוא שימש ראש ועד בחבורה, אך ב-1882 התפטר וחזר לזמן מה לרוסיה.
בשנים הבאות הציע להקים בנק שיסייע להתיישבות. בהמשך, כשהוקמה באירופה תנועה ציונית מודרנית, הרצל הציע לליבונטין לנהל את "אוצר התיישבות היהודים" בלונדון. ליבונטין יזם והקים את בנק אנגלו-פלשתינה, שבו כיהן כמנהל עד 1914. הבנק הזה יהפוך מאוחר יותר לבנק לאומי.
עם פרוץ המלחמה נשאר ליבונטין באלכסנדריה שבמצרים. שם פתח סניף זמני שתמך באלפי פליטים שגורשו מארץ ישראל. כספים מהאוצר בלונדון אפשרו להקל על מצוקתם. הוא שימש גזבר הוועד הזמני לטיפול בפליטים.
ב-1925 פרש מתפקיד הניהול אך נשאר בדירקטוריון עד מותו ב־1940. נקבר בראשון לציון. מושב שדה דוד ורחובות בערים נקראו על שמו. ארכיונו האישי שמור בארכיון הציוני המרכזי בירושלים.
נשוי לציפורה פייגא. ילדיו לא נזכרו כאן בפירוט.
הוציא עלונים ותעודות מעשי בידו הקשורים לפעילותו הציונית ולניהול הבנק.
זלמן דוד ליבונטין (1856, 1940) היה חלוץ שעלו לארץ ישראל בתחילת ימיה המודרניים. הוא נולד בעיר אורשה ברוסיה ולמד לפני שהחל לעבוד למען העם היהודי.
כבר בילדותו חשב על חוזרים לארץ ישראל. כשהיה מבוגר ארגן קבוצות משפחות שרצו לעלות ולעבד אדמה בארץ.
הוא ועמיתיו קנו אדמה ליד יפו והקימו את ראשון לציון, ישוב חקלאי (כפר של חקלאים). הם ישנו בלילה הראשון בשדה מתחת לשמיים.
ליבונטין עזר להקים בנק שנועד לעזור למתיישבים. הבנק נקרא בנק אנגלו-פלשתינה. הבנק הזה הפך אחר כך לבנק לאומי.
במלחמה הוא נמצא באלכסנדריה, עיר במצרים. שם עזר לפליטים, אנשים שאיבדו את ביתם, ושלח להם כסף ועזרה.
הוא פרש מעבודתו ב־1925 ונפטר בתל אביב ב־1940. יש מקום בשם שדה דוד ושורות רחובות על שמו. המסמכים שלו שמורים בארכיון בירושלים.
נשוי לציפורה פייגא. הילדים לא מפורטים כאן.
תגובות גולשים