זמן אלול הוא הראשון משלושת ה"זמנים" הנהוגים ברוב הישיבות. "זמן" כאן = תקופת לימוד מסודרת, והוא נמשך כארבעים יום מראש חודש אלול ועד לאחר יום הכיפורים. מרבית הימים הם של חודש אלול, ולכן השם.
בעבר, בישיבות גדולות באירופה נהגו רק שני זמנים: חורף וקיץ. בארץ ישראל נוסדה מסורת נוספת, "זמן אלול". חלק ממנה נוצר מתוך נוהג של "בין הזמנים", תקופה של כמה שבועות בקיץ, שיצרה למעשה הפרדה בתוך זמן הקיץ ונתנה לראש חודש אלול מעמד נפרד.
זמן אלול מוקדש בעיקר לתשובה, כלומר בחינה עצמית ושיפור המידות. בעשייה זו נראים כמה מנהגים חוזרים: הארכת סדרי מוסר (מפגשי הדרכה רוחנית), לימוד ספרי תשובה כמו "שערי תשובה" של רבנו יונה, ושיחות מוסר מצד המשגיח, המדריך הרוחני בישיבה. יש ישיבות שבהן התלמידים נשארים בתוך הישיבה כל הזמן כדי לצמצם השפעות חיצוניות. נהוג גם תענית דיבור, כלומר הימנעות משיחה לשם ריכוז רוחני.
הנחת היסוד היא שכולם חוטאים, ולכן צריך להתכונן ל"ימים הנוראים", ימי הדין, בהם נבחנים מעשי האדם. גישה זו מדגישה חשבון נפש וחרדת הדין, אך גם דרך לשיפור עצמי, לא שיפוט בלבד.
תנועת המוסר, שייסדה רבי ישראל מסלנט, העניקה לזמן אלול משמעות מרכזית. מוסר כאן = לימוד ותרגול של התנהגות מוסרית ורוחנית. הרעיונות של רבי ישראל הוליכו להדגשה של חרדת הדין ולחיזוק התשובה בחודש זה. משגיחים בולטים, כמו הרב יחזקאל לוינשטיין, ודמויות כמו הרב אליהו דסלר, תרמו לפרקטיקה ולשיח סביב הזמן.
כיום קיימות גם תוכניות אלול מחוץ לישיבות: במדרשות, במכינות קדם־צבאיות ובמוסדות אקדמיים. אלה קורסים קצרים שמתרחשים מתחילת אלול ועד לאחר יום הכיפורים. משתתפים הם סטודנטים וצעירים לפני ואחרי השירות הצבאי. בחלקן הלימוד הוא במתכונת מלאה במשך כל היום, ובחלקן בשעות הערב. נושאים מקובלים בתוכניות הם חשבון נפש, הגות, וזהות יהודית. רבים ממשיכים בהמשך ללמוד באותו מוסד במשך השנה.
זמן אלול הוא תקופת לימוד קצרה בישיבות. הוא נמשך כארבעים יום מאלול ועד אחרי יום כיפור. המטרה היא להתכונן לימים הנוראים, ימים חשובים של חשבון נפש.
באירופה היו שתי תקופות לימוד. בארץ הגיע הרגל נוסף שנקרא "זמן אלול". הוא נוצר גם מתוך תקופות חופשה קיץ מיוחדות.
בזמן אלול לומדים יותר על תשובה. תשובה = חזרה בתלמוד ובמעשים הטובים. יש רצף של שיעורי מוסר, שיחות של המשגיח (המדריך הרוחני), ולעיתים הימנעות מדיבור כדי להתרכז. חלק מהבחורים נשארים בישיבה ולא יוצאים הביתה.
רבי ישראל מסלנט עיצב את החשיבות של החודש. הוא דיבר על "חרדת הדין", פחד ואחריות לפני ימי הדין. תנועת המוסר הדגישה את העשייה הרוחנית באלול.
יש גם תוכניות אלול קצרות במדרשות ובמכינות. צעירים וסטודנטים משתתפים בהן. חלקן הן כל היום, וחלקן בערב. הן עוסקות בחשבון נפש וזהות יהודית. חלק מהמשתתפים ממשיכים ללמוד אחרי התוכנית.
תגובות גולשים