זקסנהאוזן

מחנה הריכוז זקסנהאוזן (בגרמנית: Sachsenhausen) פעל כמרכז ריכוז אזורי של המשטר הנאצי ליד ברלין. בתחילת 1933 הוקם מחנה מאולתר באורניינבורג על ידי אנשי האס אה (ארגון סדיר של הנאצים), ונעשה בו שימוש לכליאת מתנגדי המשטר. לאחר אירועי "ליל הסכינים הארוכות" עבר השלטון במחנה לידי האס אס (SS, כוח ביטחוני נאצי), שסגר את המחנה הישן והקים ב-1936 מתקן חדש ומתוכנן בשם זקסנהאוזן.
המחנה תוכנן על ידי האס אס כאבטיפוס למחנה ריכוז מודרני. השער בחזית נושא את הכתובת המפורסמת "Arbeit Macht Frei", "העבודה משחררת". בתחילה נכלאו בו בעיקר אסירים פוליטיים.

עם פרוץ המלחמה נכלאו בזקסנהאוזן יהודים, אנשי אקדמיה, כמרים, מורים ועוד. לאחר פוגרום ליל הבדולח ב-1938 נכלאו בו אלפים מיהודי גרמניה לזמן קצר. הצפיפות, הרעב והתנאים הראויים הובילו לתמותה רבה ממחלות ותשישות.
בין אפריל ליוני 1941 ביצע רופא אס אס סלקציות, מיון של חולים ותשושים, והעביר רבים מהם למתקנים שבהם הומתו. במחצית השנייה של 1941 נכלאו במחנה כ-18,000 שבויים סובייטים, וכ-13,000 מהם הוצאו להורג.
בשנים שלאחר מכן הוקם גם תא גזים מוסווה כחדר מקלחת, שנועד להמית שבויי מלחמה סובייטים. עד 1945 נשלחו למחנה קבוצות שונות: יהודים, קומוניסטים, הומוסקסואלים, צוענים ומתנגדי משטר מכל רחבי הרייך.
בתחילת 1945 היו במחנה כ-65,000 אסירים. עם התקדמות בעלות הברית הוצאו בפינוי כפוי כ-30,000 אסירים במצעדי מוות. המחנה שוחרר בידי הצבא הסובייטי ב-22 באפריל 1945. במועד השחרור נשארו בו רק כ-3,000 אסירים חולים ותשושים.
לפי רישומי הגרמנים נכלאו בזקסנהאוזן כ-140,000 אסירים רשומים, מהם כ-30,000 מתו בזמן שהותם. ההערכות הכוללות שמות רבות לא רשומות ומעריכות את מספר הנספים בכמעט 100,000.

בזקסנהאוזן פעלה גם יחידה שהדפיסה שטרות כסף מזויפים במסגרת "מבצע ברנהרד". המבצע נועד לערער את כלכלת בריטניה על ידי הצפה של שטרות מזויפים. צוות של אסירים בעלי ניסיון בדפוס ייצר מיליוני שטרות לירות שטרלינג מדומים. בהמשך השתמשו הנאצים בחלק מהשטרות למימון יבוא וחילופי מודיעין.
לקראת סוף המלחמה הועבר צוות הזייפנים למחנה מטהאוזן. רבים מאנשיו ניצלו כאשר האמריקאים שחררו אותם בתחילת מאי 1945.

ב-23 באוקטובר 1942 התרחשה התקוממות במחנה. שמונה-עשר צעירים יהודים מרדו וניסו להתנגד לגירוש לעבר אושוויץ. המרד לא עצר את הגירושים, אך הוא נחשב לפעולת התנגדות אמיצה.

לאחר המלחמה חקרה ועדת חקירה סובייטית את פשעי המקום. ב-1947 הועמדו לדין אנשי אס אס שפעלו במחנה. חלקם נידונו למאסר עולם; אחרים נשלחו לעבודות פרך. כמה מהם מתו בזמן ריצוי העונש, ואחרים שוחררו מאוחר יותר.

מ-1945 שימש האתר גם כמחנה מעצר סובייטי, "מחנה מיוחד מס' 1". בו נכלאו נאצים, מתנגדי קומוניזם ואנשים אחרים. בתוך כחמש שנות פעילות שוהו בו כ-60,000 עצירים. לפי הערכות מתו שם לפחות כ-12,000 אנשים מרעב וממחלות. קיימת מחלוקת אם ננקטו שיטות של הריגה שיטתית. צוינו הוצאות להורג והלקאות.

מאז 1961 הפך המקום לאתר הנצחה. בתקופת גרמניה המזרחית הושם דגש על זכרם של מתנגדי הנאצים. אחרי איחוד גרמניה הוקמה קרן ציבורית לתפעול האתר. בתחילת המאה ה-21 פועלים באתר מוזיאונים. שוחזרו חלק ממבני הכניסה, מגדלי השמירה, תנורי הקרמטוריום וביתני כליאה.

זקסנהאוזן היה מחנה ריכוז ליד ברלין. מחנה ריכוז הוא מקום שבו כלואים אנשים בלי משפט. בתחילה הוקם מחנה מאולתר ב-1933. ב-1936 בנו שם מחנה חדש בשם זה.
השער של המחנה נושא את הכיתוב "Arbeit Macht Frei". זה אומר "העבודה משחררת".

הנאצים כלאו במחנה אנשים רבים. הם כללו יהודים, מתנגדי המשטר ואחרים. בתנאים קשים רבים חלו או מתו מהרעב.
גם שבויי מלחמה סובייטים נכלאו שם. חלקם נהרגו.
בשנים האחרונות של המלחמה הוציאו אסירים בצעדי רגל אל אזורים אחרים.
המחנה שוחרר על ידי הצבא הסובייטי באפריל 1945.
בסך הכל נכלאו במחנה עשרות אלפי אנשים. אלפי אנשים מתו שם.

בזקסנהאוזן הדפיסו הנאצים שטרות כסף מזויפים. הם רצו לפגוע בכלכלה של בריטניה. הצוות שהדפיס קיבל יחס מיוחד ושוחרר לקראת סוף המלחמה.

ב-1942 כמה צעירים יהודים במקום ניסו להתמרד כששלחו אותם לאושוויץ. הם הראו אומץ.

אחרי המלחמה חקרו את מה שקרה שם. במשך כמה שנים שימש המקום גם כמחנה מעצר סובייטי. היום זקסנהאוזן הוא אתר הנצחה. יש מוזיאונים ומבנים משוחזרים.