זרח הלוי

זרח הלוי (י' בתשרי תרנ"ג, כ"ח בטבת תש"מ; 30 בספטמבר 1892, 17 בינואר 1980) היה אומן יד ומשורר עברי. שיריו עסקו בשואת יהודי אירופה, בירושלים, בכותל המערבי ובאהבת הארץ.


נולד בעיר העתיקה בירושלים. אמו, טויבע, הייתה בתו של הרב אריה לייב; אביו נקרא דוד לוי. סבו יוסף לוי עלה מרוסיה ב-1882 כשהיה בן 13.

למד בתחילה בתלמוד תורה עץ חיים (בית ספר דתי ללימוד תורה) ובחורבת ר' יהודה החסיד. אחרי כן המשפחה עברה למאה שערים, והוא למד בחיידר (בית ספר יהודי מסורתי לילדים) תנ"ך וגמרא עד בר־מצווה. כמה שנים מאוחר יותר התגוררו בזיכרון טוביה.

עבד בחנות כל־בו של דודו בשער יפו, וקרא שם ספרי לימוד שעזרו לו להעמיק בעברית. למד תווים וזמרה (תווים = כתיבת המנגינה; זמרה = לימוד שירה) בבית הספר לנגינה "שולמית" והתחיל לכתוב שירים.

בשנות מלחמת העולם הראשונה התנדב לגדודים העבריים, יחידות יהודיות בצבא, ושירת כשנתיים. החוויות האלו השפיעו על שירתו. הכיר והעריץ את ז'בוטינסקי וכתב זיכרונות עליו.

כששב הביתה אביו לימד אותו אומנות הפחים (עבודת מתכת). ב-1925 נישא לשרה בת יעקב מלומד, ובנסיבות פרנסה עבד כפחח. בכל זאת המשיך ליצור בשירה.

הסופר חיים באר זכיר בהיכרותו עם זרח. זרח הלוי נפטר בירושלים בכ"ח בטבת תש"מ (1980).


חלק משיריו מוצגים במרתף השואה על הר ציון בירושלים.

זרח הלוי נולד בירושלים ב-1892 ונפטר ב-1980. הוא היה משורר ואומן יד.


גדל בעיר העתיקה. אמו נקראה טויבע. סבו עלה מרוסיה כשהיה קטן.

למד בתלמוד תורה (בית ספר דתי) ובחיידר (בית ספר לילדים). כשהיה נער עבד בחנות של דודו. שם קרא ספרים ועשה את העברית טובה יותר.

למד גם תווים וזמרה. זה עזר לו להתחיל לכתוב שירים.

במלחמת העולם הראשונה הצטרף לגדודים העבריים. זהו כוח צבאי של יהודים. הוא חזר עם הרבה זיכרונות שכתב עליהם אחר־כך.

ב-1925 התחתן עם שרה. אביו לימד אותו לעבוד בפחים. זה אומר להכין כלים ממתכת, ועבודת הפחים הייתה פרנסתו.

זרח כתב שירים על ירושלים, על הכותל המערבי, על אהבת הארץ, וגם על השואה. השואה היא תקופה קשה שבה רבים מהיהודים באירופה נהרגו. חלק משיריו מוצגים במרתף השואה בהר ציון.