ז'אן פיאז'ה

ז'אן פיאז'ה (1896, 1980) היה פסיכולוג שווייצרי שתרם רבות לפסיכולוגיה ההתפתחותית והקוגניטיבית. התאוריה שלו על התפתחות החשיבה אצל ילדים קרויה כיום "אפיסטמולוגיה גנטית", מונח שמתאר כיצד מבני חשיבה מתפתחים אצל הפרט.

פיאז'ה פיתח שיטת ניסוי שהתבססה על הצגת חידות לילדים וניתוח השגיאות בתשובות. שיטה זו חשפה דרכי חשיבה שונות בשלבי גיל שונים. רעיונותיו הפכו לחומר חובה בהכשרת מחנכים והשפיעו על שיטות חינוך קונסטרוקטיביסטיות.

עם זאת, ברבות השנים נטען שמחקריו התבססו על מדגם מצומצם של ילדים, בעיקר ילדיו, ולכן חוקרים מודרניים מותחים עליהם ביקורת.


פיאז'ה נולד בנשאטל במשפחה דוברת צרפתית. אביו, ארתור פיאז'ה, היה בלשן ואיש אקדמיה. כבר בגיל 10 חיבר מאמר מדעי ובגיל 22 קיבל דוקטורט. בתחילה עבד כזואולוג (חוקר רכיכות) וכפילוסוף של ההכרה, אפיסטמולוגיה, כלומר חקר הדרך שבה בני אדם מבינים ומרכיבים ידע.

מאוחר יותר עבר לפסיכולוגיה התפתחותית. הוא חקר כיצד התודעה והדרכים לחשוב משתנות בהתאם לגיל הביולוגי. תצפיות על ילדיו עזרו לו לגבש רעיונות תיאורטיים רבים.

פיאז'ה גם עסק בחינוך. ב-1955 ייסד בז'נבה את "המרכז הבין-לאומי לאפיסטמולוגיה גנטית" וניהל אותו עד מותו. הוא האמין שלחינוך יש תפקיד מרכזי בחברה.


הרעיונות המרכזיים כוללים: התמקדות בהתפתחות כלי המחשבה, שימוש בחידות כדי לחשוף דרכי חשיבה, וחקירה של רכישת הידע אצל ילדים.


בין ספריו הידועים נמצא "תפיסת העולם של הילד", שנמכר במיליוני עותקים והפך לספר יסוד בתחומי החינוך והפסיכולוגיה.

ז'אן פיאז'ה (1896, 1980) היה מדען שיעקב איך ילדים חושבים.

אפיסטמולוגיה גנטית, שם קשה שפיאז'ה נתן לרעיון על איך החשיבה מתפתחת אצל הילד.

הוא בדק ילדים בעזרת חידות. הוא הסתכל על הטעות שלהם. הטעויות הראו לו איך המוח שלהם משתנה עם הגיל.


פיאז'ה נולד בעיר נשאטל. אביו עבד באוניברסיטה. בגיל 10 כתב מאמר מדעי. בגיל 22 קיבל דוקטורט. בתחילה חקר רכיכות בים. אחר כך למד איך ילדים לומדים וחושבים.


הרעיונות שלו דיברו על דרכי המחשבה של ילדים. הוא השתמש בחידות ובתצפיות כדי להבין את ההתפתחות.


הוא כתב ספר מפורסם בשם "תפיסת העולם של הילד". הספר נקרא על ידי מורים ורבים אחרים.

חלק מהחוקרים אמרו שהוא חקר מעט ילדים, אבל הרבה מורים עדיין משתמשים ברעיונות שלו.