ז'ורז' סאנד

אמאנטין-לוסיל-אורור דופן (1.7.1804, 8.6.1876), הידועה בשם העט ז'ורז' סאנד (George Sand), הייתה סופרת צרפתייה ופמיניסטית מוקדמת. פמיניסטית, אדם שמחפש שוויון זכויות לנשים. כתבה רומנים, אוטוביוגרפיות (ספר שבו מחבר מספר על חייו), אגדות ילדים, מחזות, ביקורות ומאמרים פוליטיים.


נולדה בפריז וגדלה בעיקר אצל סבתה באחוזה המשפחתית בנוהאן בחבל ברי. בשנת 1822 חוותה משבר נפשי וחלתה באנורקסיה, הפרעת אכילה שבה אדם נמנע מאוכל. נישאה לברון פרנסואה קזימיר דודבאן ולזוג נולדו שני ילדים, מוריס וסולאנז'. הבעל ניהל את האחוזה בחוסר הצלחה, וסאנד לא הסתגלה לציפיותיו. ב-1835 עזבה את הבעל ולקחה עמה את ילדיה.

רומן הביכורים שלה, "ורוד ולבן" (1831), נכתב עם ז'ול סאנדו. משם לקחה את שם העט סאנד. פרסומה הגיע עם יציאת "אינדיאנה" בשנה שלאחר מכן.

לאחר הפרידה לבשה לעיתים בגדי גברים. הלבוש הגברי אפשר לה לנוע בחופשיות ברחובות פריז ולהיכנס למקומות שלא היו נגישים לנשים בזמנה. התנהגות זו גרמה לה לאבד חלק מזכויות המעמד האריסטוקרטי שלה.

שמה נקשר ברומנים רומנטיים עם אלפרד דה מיסה, פרנץ ליסט ופרדריק שופן. את שופן פגשה ב-1831. יחד עם שופן בילתה את חורף 1838, 1839 במנזר בוולדמוסה במיורקה, חוויה שעליה כתבה מאוחר יותר בספר "חורף במיורקה" (1855). בתיאוריה הופיעה דמות שנראה שהושפעה משופן. לאחר פירוק הקשר הרומנטי המשיכה לדאוג לו בתקופות שונות, אבל נוצר קרע עקב חילוקי דעות לגבי יחסיו עם בתה.

במהפכה הרפובליקאית של 1848 מילאה סאנד תפקיד לא רשמי בתעמולה. היא התנגדה לקוד נפוליאון, מערכת חוקים שהציבה נשים רווקות תחת חסות אביהן.

סאנד הייתה סופרת פורה מאוד. פרסמה למעלה מ-90 רומנים, 35 מחזות והרבה מאמרים, אוטוביוגרפיות ומכתבים. בין יצירותיה המוכרות: "אינדיאנה", "לֶליה", "קונסואלו" ורומנים כפריים שהושפעו מילדותה, כגון "La Mare aux Diables" ו"פרנסואה העזובי". היא גם נהגה להופיע בתיאטרון קטן באחוזתה.

סאנד כתבה גם מאמרים פוליטיים והצטרפה לדיונים חברתיים. הייתה בין הנשים הבודדות שעישנו מקטרת. תשומת לב מחודשת ליצירותיה נוצרה בעקבות המהפכה הפמיניסטית מאוחרת יותר.

ז'ורז' סאנד מתה בנוהאן ב-8 ביוני 1876 ונקברה בארבעת אדמות האחוזה המשפחתית.

אמאנטין-אורור דופן נולדה ב-1804 ומתה ב-1876. היא כתבה בשם ז'ורז' סאנד. שם העט הוא השם שבו סופרים כותבים במקום שם אמיתי.


גדלה באחוזה בכפר וניהלה שם חיים ששרתו עליהם ספריה. כשהייתה צעירה היא חולה באנורקסיה. אנורקסיה, מחלה שבה אדם מפסיק לאכול בגלל לחץ.

נישאה לברון והיו להם שני ילדים, מוריס וסולאנז'. ב-1835 היא עזבה את בעלה ולקחה את הילדים.

הרומן הראשון שלה נכתב ב-1831 עם חבר והשם ז'ורז' סאנד נבחר אז. הספר שאחריו, "אינדיאנה", הביא לה פרסום.

לפעמים הלבישה בגדי גברים. בגדים אלה אפשרו לה ללכת ברחובות בקלות.

היא ידעה אנשים חשובים כמו המלחין שופן. עם שופן שהתה במיורקה בחורף 1838, 39. היא כתבה אחר כך על החוויה הזאת.

בשנת 1848 היא פעלה נגד חוק שקבע שמעמדן של נשים רווקות קשור לאבותיהן. החוק הזה נקרא קוד נפוליאון.

היא כתבה הרבה ספרים: יותר מ-90 רומנים, ועוד מחזות ומאמרים. חלק מהספרים שלה מדברים על הכפר ומושפעים מילדותה.

היא מתה בנוהאן והוטמנה באדמת האחוזה המשפחתית.